פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר מחקר זה מבקש לדמיין את הישראליות באמצעות "ארכאולוגיה אינטלקטואלית" של השיח התרבותי והפוליטי , שיח הנע על ציר המקום ועל ציר הזמן . לפנינו ניסיון לתעד ולנתח סיפר של הישראליות , לא זה הנסמך על אידאולוגיה ( ציונות , ( על התיישבות ( העליות הראשונות או העלייה הגדולה , ( על תנועות פוליטיות , על חדלון השואה , על פרקי המלחמה , על "האחרים" כמו החרדים והמזרחים או על מקומות מיתיים מקובלים כמו תל חי או מצדה . זווית הראייה המוצעת כאן פורסת גנאלוגיה שונה של התודעה העצמית הישראלית : איתור מבני עומק , מצבי נפש והקבלות בעלות משמעות של הישראלים בנוגע למקומם במרחב ובהיסטוריה . במילים אחרות , זהו ניסיון מחקרי להצביע על פנומנולוגיה ישראלית תוך כדי חשיפת שורשיה המיתולוגיים . מיתולוגיה איננה אוסף שרירותי של מיתוסים : בבסיס מיתולוגיה דתית , לאומית או אידאולוגית יש סדר דברים , תפיסה של מקום וזמן ולכידות פנומנולוגיה המארגנים את הסיפרים הנפרדים לסיפר על בעל משמעות כוללת . הטענה העומדת ביסוד הספר היא שהציונות כסיפר על ניצבת בצלם של שני דגמים חלופיים , הסיפר הכנעני והסיפר הצלבני , המייצגים שני עקרונות מארגנים : המקום והזמן . פרקי הספר מאתרים שלבים מכוננים בהתפתחותה של המיתולוגיה הישראלית , שהם בבחינת מה שכינה הפילוסוף מקס בלאק "ארכיטיפים מושגיים" - כמיהה משיחית , חרדה צלבנית , התרסה כנענית - מצבי תודעה ישראליים השבים ונשנים , תקדימים החוזרים חלילה והיכולים להתלבן בבירור באמצעות העמקה היסטורית , ניתוח מושגי והרחבות אנלוגיות . בלשונו של הפילוסוף סטפן פפר הספר עוקב אחר "מטפורות , "שורשיות כגון "נמרוד" או "כפר , "עציון בגלגוליה של הישראליות . השאלה המרכזית היא כיצד מטפורה מתפקדת בשיח הציבורי , בשדה התרבותי או בפעולה הפוליטית ; באיזה אופן סימול אירועים היסטוריים מותך לדימויים מטפוריים קבועים ; האם וכיצד נעשית מיתולוגיזציה של הסמל . תשובה לשאלות אלו תבהיר במקצת את מהותן ואת שורשן של תופעות תרבותיות וגילויים פוליטיים עכשוויים . במחקר שלפנינו שבעה מוקדים שהם בעת ובעונה אחת מקרי בוחן ייחודיים ושלבי גיבוש מאפיינים בכינונה של קהילת החוויה הישראלית . אפתח בלידת "העברי החדש" במפנה המאות באירופה בפריזמה של מילון המונחים הניטשיאני , שרווח בתרבות התחייה העברית ובאידאולוגיות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא