|
|
עמוד:15
במילה את המקור בן המאה השבע עשרה ו"מתרגם" אותו ללשון המקור – לספרדית . בתחילת סיפור מפורסם זה , אחת האלגוריות הידועות ביותר במאה העשרים על אמנות התרגום , עורך בורחס רשימה ביבליוגרפית של העבודות המיוחסות לאותו פייר מנאר מסתורי , ובין השאר הוא מזכיר את המעלל הפואטי הבא : העברת טורי " בית הקברות הימי" מאת פול ואלרי מן המשקל המקורי בן עשר ההברות למשקל האלכסנדריני בן שתים עשרה ההברות . אפשר להתייחס לתוספת זו של שתי הברות בכל שורה , ל"תרגום" תוך–לשוני כזה , כאל מעשה משוגה וירטואוזי בלבד , עוד אחת מגחמותיו המבריקות של הסופר הארגנטיני העיוור . אך לאור הדברים שכתב ואלרי על תבנית המשקל בן עשר ההברות כנקודת המוצא לכתיבת שירו , דומה כי בורחס קולע כאן למשהו עמוק הרבה יותר : לעצם טבעו של אקט התרגום ולעצם מהותו של הפער התודעתי שבין תרגום לבין מקור . על התרגום הכפול : מעבדת המתרגם על התרגום השירי של " בית הקברות הימי" שקדתי במשך כמה חודשים של עבודת ליטוש אינטנסיבית , והוא " נזנח" לצורך פרסומו בגיליון מיוחד של מוסף תרבות וספרות של " , "הארץ במרס , 2007 לרגל יום הולדתו השבעים של הסופר יהושע קנז ( זהו תרגומו המלא השני של השיר לעברית . תרגומו של יוסף אור ראה אור בכתב העת " גזית" . ( 1960–ב את התרגום בחרתי להביא כאן בגרסה מורחבת : לצד התרגום השירי מוצע כאן גם תרגום מילולי , צמוד ככול האפשר לתוכן הסמנטי , של כל שורות השיר . תחילה התכוונתי להוסיף בגוף התרגום המילולי , בתוך סוגריים מרובעים , כמה הצעות אלטרנטיביות לתרגום חלק מהמילים . אך עד מהרה תפחו החלופות הקונקרטיות והפכו להערות נרחבות , ששוב לא היה להן מקום
|
|