בריאות, משפט וזכויות האדם

עמוד:5

פתח דבו לפניכם תמונת מצב של מערכת הבריאות בישראל בסוף שנת , 2000 חמש שנים לאחר תחילתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי . חוק זה היה דוגמה יוצאת דופן לחקיקה חברתית בתקופה שאופיינה במדיניות של הפרטה . החוק נתן ביטוי למחויבות חברתית רבת שנים למערכת בריאות ציבורית בישראל , וגם עיגן שורה של זכויות פרט כלפי המערכת . במובן זה , החוק שינה באופן יסודי את התרבות המשפטית בישראל ביחס לבריאות וזכויות אדם , והשתלב במגמה לעסוק במשמעויות של זכויות האדם החברתיות שהתפתחה במישור הבינלאומי בעשור האחרון של המאה הקודמת . עולה מן הספר כי מאז נחקק החוק , חל כרסום מתמשך בבסיסו החברתי משיקולים כלכליים . זה אופיין של הזכויות החברתיות , שמימושן תלוי בראש ובראשונה במשאבים העומדים לרשות המדינה , ובעיית היסוד היא שקיימות דילמות קשות לגבי החלוקה הצודקת של משאבים אלה . אבל מעבר לכך , החוק עבר תיקונים רבים , והזכויות המובטחות בו נבלעו בתוך ריבוי של הוראות בעלות אופי רגולטורי טכני . במקביל , כללי מנהל פנימיים של קופות החולים הפכו את המערכת הציבורית למבוך ביורוקרטי המקשה על הפרט להתנהל בו . כיום , בתחילת , 2003 בעיצומו של משבר כלכלי חברתי עמוק , נושא הבריאות תופס מקום חשוב יותר ויותר בשיח הציבורי בישראל . שאלות נכבדות נכללות בסדר היום : מהי מחויבות המדינה למערכת בריאות ציבורית המושתתת על עקרונות של צדק , שוויון ועזרה הדדית ? היש צורך ונכונות להתערב בשוק ההולך וגדל של שירותים וביטוחי רפואה פרטיים כדי לצמצם פערי בריאות בין קבוצות אוכלוסייה ? ובאיזו מידה מערכת בתי המשפט מתאימה וערוכה להגן על זכויות הבריאות של תושבי ישראל ? שיח הזכויות החברתיות עוסק ביחיד בהקשרו החברתי ומקדיש תשומת לב רבה לקבוצות הפגיעות שבקרבנו . אילו הייתי כותבת את הספר היום , הייתי מפנה מקום רב יותר לדיון בשתי קבוצות גדולות של אנשים שאינם נחשבים תושבי ישראל ואינם זוכים בהגנה נאותה על זכויות האדם שלהם . לקבוצה הראשונה - העובדים "הזרים" ( בשיח הבינלאומי הם מכונים עובדים - ( "מהגרים" הייתי מקדישה פרק ארוך יותר . לקבוצה השנייה - הפלשתינים החיים בשטחי הרשות הפלשתינית - לא התייחסתי כמעט . בתקופה שבה אספתי את החומרים לספר זה נהגו הסכמי אוסלו , שעל פיהם נכלל נושא הבריאות בתחום האחריות של המנהל העצמי של הרשות . מאז , כידוע , השתנו הנסיבות , והאמצעים הבטחוניים שננקטו בשטחי הרשות פגעו אנושות בתנאי הקיום הבסיסיים של האוכלוסייה האזרחית המתגוררת בהם . בקיץ שעבר הצטרפתי לקבוצת רופאים שיצאה להגיש עזרה ראשונה בשני כפרים . בעיות הבריאות של האנשים שראינו אינן מוכרות לנו בישראל , והן נובעות מתברואה לקויה , תזונה ירודה , מומים מולדים ומצוקות נפשיות שהן תוצר של מעגלי האלימות שסוגרים על חייהם . המחסומים , הכתרים , הסגרים והעוצרים מגבילים מאוד את נגישותם של שירותי הבריאות המועטים הזמינים עדיין לאנשים אלה .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר