|
|
עמוד:1
מבוא כללי בעריכת חוזה מכפיפים עצמם הצדדים למערכת נורמטיבית אוטונומית , פרי יצירתם . הפרתו של החוזה מהווה אירוע טראומטי בחיי החוזה , והדין נחלץ לסייע לנפגע לרפא את תוצאותיה . ריפויה של ההפרה עשוי שיתנהל באחת משתי מגמות : האחת מכוונת לאפשר לנפגע לממש את פירות הישגיו בעריכת ההתקשרות , תוך כפיית המשך ביצועו של החוזה על הצדדים והותרת החוזה בעינו . האחרת נועדה לשחרר את הצדדים מן היצירה הנורמטיבית שכשלה . עיסוקנו בחיבור זה הוא קביעת השלכותיה של ההפרה על המשך תוקפו של החוזה . במוקד הדיון תעמוד בחינת זכותו של הנפגע לביטול החוזה בעקבות ההפרה והתוויית התפיסה הראויה בדבר זכות זו . החיבור יבחן את מיקומה של זכות הנפגע לביטול , במסגרת תצורות התגובה השונות האפשריות ביחס להשלכות ההפרה על תוקף החוזה . נעסוק באיתור מקורה המשפטי של הזכות ובניתוח מושג הביטול . תנותחנה תכונותיה של זכות זו וייבחנו יסודותיה של עילת הביטול ; ההפרות לסוגיהן ונפקותן . בהמשך נמקד את הדיון בסייגים מהותיים מסוימים בלבד , שיש בהם עניין ואשר טרם מוצה המחקר ביחס לעצם תקפותם , ונעסוק בפרישתם ובמידה שבה קיומם רצוי . כן נפנה זרקור אל הסייגים הנוגעים בעניין אופן הפעלתה של זכות הביטול . לבסוף נבחן את ההשלכות הנודעות לנסיונו של הנפגע לעשות שימוש בזכות הביטול תוך חריגה מגבולות פרישתה , דהיינו , את השלכותיו של ה"ביטול" הבלתי חוקי . הדיון יעסוק בעיקר במשפט הישראלי . עם זאת , במסגרת בחינת הדין הרצוי , יינתן משקל לדינים זרים ולהכרעה בהם בסוגיות הרלוונטיות . לא נדון במסגרת זו בתוצאות הפעלתה התקינה של זכות הביטול , נושא שנסקר היטב בספרות ובפסיקה והחורג ממסגרת עיוננו .
|
|