|
|
עמוד:9
הקדמה ראשיתו של ספר זה במציאה משמחת . אגב רישום כל כתבי היד של פירושי ר' אברהם אבן עזרא לחמש מגילות ששרדו , נתגלה בתצלום של כ"י וירונה — הספריה העירונית ( 82 . 4 ) 204 בצידו של פירוש הראב"ע לאסתר , גם קטע מפירושו לתהילים , השונה לגמרי מפירוש תהילים המצוי בידינו . הקטע אינו גדול ( ארבעה עמודים , בני 34 שורות העמוד , ( אך חשיבותו רבה . הוא מחזיק את ההקדמה — הארוכה פי שלושה מהקדמת הפירוש הנדפס — ואת הביאור למזמור א' ( כמעט בשלמותו . ( הראב"ע הירבה , כידוע , יותר מכל מפרש אחר לחבר שני פירושים לאותם ספרי מקרא . מן הפירושים המקבילים הללו הגיעו לידינו עד כה חמישה בלבד — הפירוש המקוטע לבראשית , 'הפירוש הקצר' לשמות , 'השיטה האחרת' לשיר השירים ולאסתר , ו'הפירוש הקצר' לדניאל . עתה מתווספים עליהם עוד שניים — השריד מפירושו האחר לתהילים , ופירוש שני לתרי עשר , שאני עתיד להוציאו לאור , אי"ה , ביחד עם מהדורה בקורתית של הפירוש הנדפס . בקולופון המחבר של הפירוש הנדפס לתהילים רשום שהוא נתחבר בנורמנדיה שבצפון צרפת בשנת ד' תתקט"ז . ( 1156 ) ואילו הפירוש האחר , שרק ראשיתו שרדה , נכתב , לפי מה שהעלתה החקירה , כחמש עשרה שנה קודם לכן ברומא או בלוקא , סמוך למועד בוא הראב"ע מספרד לאיטליה בשנת . 1140 השוואת שני הפירושים שכתב הראב"ע על ספר מקראי אחד לא רק מסייעת בפיענוח סתומותיהם , אלא גם קורעת לנו אשנב ל'חדר עבודתו' של הפרשן . בשתי הקדמותיו לתורה מגדיר ומתאר הראב"ע את דרכו הפרשנית באמצעות דחיית "ארבע הדרכים" שננקטו בידי קודמיו . בדומה לכך הריהו מציג גם בשתי הקדמותיו לתהילים את תפיסתו שלו אודות אופים הספרותי ומעמדם הנבואי של מזמורי תהילים באמצעות הדיינות עם שתי תפיסות עקרוניות שהועמדו על ידי קודמיו . בהקדטת הפירוש הנדפס נקט הראב"ע לשון אנונימית ונמנע מלציין מיהם בעלי הפלוגתא ב"מחלוקת הגדולה" אודות טיבו של ספר תהילים . לא קשה לזהות את בעל הדעה האחת , לפיה "כל הספר לדוד , והיה , "נביא שכן זוהי עמדתו של רב סעדיה גאון כפי שהיא מוצגת ומנומקת בהקדמתו הארוכה לפירושו הערבי לתהילים . לעומת זאת אי אפשר היה לקבוע בוודאות מיהם בעלי דברו , הסבורים ש"אין בספר הזה נבואה , "לעתיד ושאי לכך '" על נהרות בבל' חיברו אחד מן המשוררים , "בבבל עד שלא הגיעה לידנו הקדמת השריד בה מיוחסת דעה זו במפורש לר' משה הכהן אבן ג'קטילה . חכם ספרדי זה — שקדם לראב"ע במאה שנים ושכונה על ידו ב'ספר מאזניים' כ"אחד מהמפרשים
|
|