|
|
עמוד:277
משן התכנית : תכנית הנחיה לסינגור עצמי , הבאה להעמיק מודעות עצמית וליצור שינוי תפיסתי והתנהגותי בלומדים חייבת להיות תכנית סדנאית ארוכת טווח . אוכלוסיית התלמידים עם לקויות למידה דורשת , מעצם אפיוני הלקות , זמן רב יותר ללמידה ולתרגול המיומנויות עד להגעה לרמה של שליטה סבירה . שליטה בסיסית במיומנות תירכש במהלך ההנחיה עצמה , וכך יוכל התלמיד לחוות התנסות מוצלחת של סינגור עצמי . עיון בתכנים של תכניות כאלה מלמד על גיוון רב הקיים בהם , דבר שקובע גם את משך התכנית . נוסף על כך , משך התכנית מותנה כמובן גם בידע הקודם שיש ללומדים על לקויות למידה בכלל ועל הלקויות שלהם , ובמודעות ההתחלתית שעמה הם מגיעים לתכנית . קשה לעיתים לחזות את המהירות , שבה הלומדים ירכשו את הידע הדרוש לסינגור , או את עומק הפתיחות והדיון שיתפתח במפגשים . ככל שקיימת מלכתחילה מודעות עצמית גבוהה יותר ללקות ונכונות לבעלות על הלקות והשפעותיה , כך ניתן לקצר את משך התכנית ולמקד אותה יותר בהיבטים האופרטיביים של הסינגור עצמו . יש תכניות אוניברסיטאיות בארצות הברית , המעגנות את הסינגור העצמי כחלק מקורס אקדמי עם קרדיט במהלך תכנית קיץ או סמסטר אחד . תכניות אחרות כוללות מפגשים אחדים , לרוב בין 8-2 מפגשים אישיים ו / או קבוצתיים . אחה האפשרויות היא לקבוע מראש מספר מינימלי של מפגשים , שבמהלכם ניתן יר ה להקיף את הגרעין התוכני וההתנסותי של ההנחיה , ואילו הרחבת מספר המפגשים מעבר למינימום הנדרש תהיה מותנית בצרכים המתגלים של האדם ובדינמיקה המתמתחת בקבוצה . סינגור עצמי דבור ו / או כתוב : בחיי היום-יום יבואו לידי ביטוי בעיקר מיומנ \ יות של סינגור עצמי דבור , בין אם זה מול מורים , צוותים מסייעים בבית הספר או עמיתים . גם במסגרות העבודה העתידיות , התקשורת הרצופה המקובלת בין אנשים היא תקשורת דבורה ולא כתובה . לפיכך תכניות ההנחיה לסינגור עצמי צריכות לדעתי להתמקד בסינגור דבור ולעסוק גם במרכיבים לא לשוניים כמו יצירת קשר עין , קביעת מרחק גוף הולם או בחירת טון דיבור אסרטיבי אך לא תוקפני . שימוש בסינגור עצמי כתוב נעשה לרוב באחד משני המקרים : א . כחלק מתכנית ההנחיה וכהכנה לסינגור דבור . במקרים אלו התלמיד כותב את היגדי הסינגור ואז מתרגל אותם בקול . ב . במצבים שבהם התלמיד חושש שהוא לא יצליח להבהיר את עצמו כראוי , אם ישתמש בשפה דבורה . במצבים כאלו הוא מסביר לשומע , שהוא מציג את בקשתו בכתב בגלל החשש שיתבלבל או יחסיר דבר מה . עצם ההסבר הקולי הזה מהווה בעצם סינגור עצמי דבור . גם במצבים כאלו יש להנחות
|
|