|
|
עמוד:235
אחרים עם לקויות למידה , המתקשים כתחומים שבהם החונכים דווקא חזקים . מפגשי ההנחיה לסינגור עצמי משותפים לחונכים ולנחנכים . תכנית זו מדגישה רכיבים של ידע אישי וסביבתי ומיומנויות של סינגור עצמי . היא גם מבליטה את המוטיבציה של הלומד לקבל על אחריותו את ניהול חייו והישגיו . התכנית נבנית על רפלקציות רגשיות ( מה הרגשתי (! ועל רפלקציות קוגניטיביות ( מה חשבתי (? של המשתתפים , חשיפת אמונות והכרה באיכויות אישיות . התיאור הבא מתעד מהלך של סדנת הנחיה לסינגור עצמי עם קבוצה של שנים עשר סטודנטים : שישה חונכים ושישה נחנכים . הסדנה כללה ארבעה מפגשי הנחיה ופעילות המשך בקהילה . להלן תיאור כל אחד ממפגשי הסדנה , תוך הדגמת הלמידה : מ 0 גש ראשון - מפגש זה עסק בארבעה נושאים : א . היכרות בין המשתתפים תוך שיקוף הזהות העצמית ; ב . הבהרת המושג סינגור עצמי ; ג . תיאור אירועים אישיים מהעבר , שהצריכו סינגור עצמי ! ד . פיתוח מודעות לרגשות אישיים העולים באירועים הדורשים סינגור עצמי . א . היכרות בתחילתו של מפגש זה התבקשו המשתתפים להציג את עצמם . בהצגה העצמית הראשונה בלטו שני מאפיינים : . 1 הזהות האישית : הסטודנטים התקשו לזהות את עצמם כבעלי לקות למידה , ורבים מהם נמנעו משימוש גלוי באבחנה זו . גם אם הם ציינו שיש להם קושי , הם העדיפו לסייג זאת באמירה כמו : "אני לומדת במסלול להוראת האומנות , ועל פי ההגדרה יש לי , "קשיים או "אני לומדת הוראת המתמטיקה , ואמרו לי שיש לי איזה . "קושי כלומר : הייתה חסרה בהגדרתם העצמית הצהרה ברורה של בעלות ( ownership ) על הלקות . . 2 מאפיינים אישיים : הקבוצה כללה סטודנטים חונכים ונחנכים . הסטודנטים החונכים העדיפו להציג את תפקידם כחונכים בתור המאפיין האישי שלהם בקבוצה . לעומתם , הסטודנטים הנחנכים העדיפו לציין את מסלול ההכשרה ושנת הלימודים כמאפיינים מרכזיים שלהם , ולא את היותם נחנכים ( אף שזו הייתה הסיבה להשתתפותם בסדנה . ( אצל הנחנכים בלט מרכיב של בושה בצורך להסתייע באחר . הלקות נתפסה כחולשה , והסטודנטים הנחנכים לא רצו להציג את עצמם בסטודנטים חלשים ככר בשלבי ההיכרות הראשונים של הסדנה .
|
|