|
|
עמוד:209
המכינות האוניברסיטאיות . לטענתה , המחסום להתקדמות הוא חוסר האמון של אנשים אלו ביכולתם האישית להשתמש באופן יעיל במיומנויות שרכשו במהלך מכינת הקיץ . המחברת מציגה מגוון של אסטרטגיות שיקומיות , כמו ארגון זמן , התמודדות עם קריאה של טקסטים ארוכים , ארגון ההבעה בעל פה וככתב , שימוש בטכניקות זכירה , הכנה למבחנים ותכנון ובניית עבודות מסכמות . אך לא די בכל אלו , ועמלה עינת מדגישה שניתוח מקיף של כיווני התגובה - ההתנהגותית , הרגשית והקוגניטיבית - של הסטודנט עם הדיסלקסיה , הם אלו שיוכלו לתת כידי המטפל תוכנות לגבי התנהגויות הפרט , וגם כיוון טיפולי מתאים שיסייע בפריצת המחסומים העומדים על דרך הצלחתו האישית של הסטודנט עם לקות הלמידה . מן הראוי לציין כאן כי הספרות המקצועית מדווחת על מחקרים אחדים שעקבו אחר אפיוניהם של אנשים , שיש להם לקויות למידה , המצליחים בחייהם , ( Ginsberg & Reiff , 1997 ; Kozminsky , 2003 Gerber , ) מתוך ניסיון לתאר את המרכיבים התורמים להצלחתם של אנשים עם לקויות למידה . מחקרים אלו מצאו כי אף שלקות הלמידה נמשכת גם בבגרות , אין לראות בה בהכרח מצב מגביל לאורך כל החיים . המבוגר המצליח עם לקות הלמידה מעיד על עצמו שהוא חש צורך חזק בשליטה על נסיבות חייו . הוא רוצה להצליח , מתרכז במטרה ויוצר פרשנויות מחודשות ובונות לחוויות הכישלון שלו . השליטה מתבטאת בהצבת המטרות ובתכנון הפעולה . היא גם מתבטאת בהתנהגויות עצמן של הכרה בלקות והחלטה מה ראוי לעשות , כדי שזו לא תאפיל על חייו ( וראו גם בפרק 1 על הכוונה עצמית , סינגור עצמי ואנשים מצליחים . ( כאמור , לקות למידה היא קושי שילווה את האדם במהלך כל חייו , ועמלה עינת מנחה אותנו באמצעות ניתוח הראיונות שבספרה , כיצד להתבונן בעולמם של הסטודנטים הדיסלקטים . אמנם ניתן למצוא קווי דמיון ואפיונים המשותפים לכל אחד עשר המרואיינים , אך מעבר למשותף בולט האישי והייחודי ; כל מרואיין הוא עולם שלם , עם היסטוריה אישית משלו , עם רשתות תמיכה ייחודיות ועם מערך רגשי מורכב . בשלב זה של החיים , השלב הבוגר , מה שעומד על הפרק אינו תיעוד הלקות באמצעות סוללת מבחנים מייגעת וגם לא עיסוק בשיקום תהליכי למידה בסיסיים הלקויים אצל סטודנטים אלה . לדעתי , רוב הבעיות שבהם נתקלים בוגרים צעירים אלו כוללות סיגול דגמי התקשורת שלהם לצורך התמודדות ראויה עם דרישות חברתיות , לימודיות או מקצועיות . לכן , על תכניות ההערכה וההתערבות בשלב זה בחייהם לאתר ולפתח הכוונה עצמית וסינגור עצמי , כדי שיוכלו לקחת על עצמם אחריות אישית כהגדרת מטרות ובייזום דרכים להשגתן , וכדי שיראו עצמם כמי שאחראים לכישלונותיהם ולהצלחותיהם .
|
|