|
|
עמוד:35
קיימים הם ללא ספק הופכים את הטיפול וההוראה למורכבים יותר , אך אין לראות בהם גורמים ראשוניים של לקות הלמידה . " ההנחה היא , שהם נגרמו כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת העצבים : "המרכזית היגד זה מחזק את האמונה שלקות למידה היא אינטרינזית לפרט . הגורם של לקות הלמידה עשוי להיות תפקוד לקוי וידוע של מערכת העצבים המרכזית או השערה על תפקוד לא תקין , בהיעדר ביסוס נוירולוגי ברור . התפקוד הלקוי של מערכת העצבים המרכזית יכול להיגרם כתוצאה מגורמים תורשתיים , מחוסר איזון ביוכימי , מנזק טראומטי לרקמות או מתנאים דומים אחרים . באמצעות היגד זה מבטאת ההגדרה ספק מפורש לגבי השלמות והתפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית . עם זאת , ההגדרה מבהירה כי במרבית המקרים הגורם ללקות הלמידה אינו ידוע . במקרים שבהם האדם מראה ירידה ברורה בתפקודיו ( כמו איבוד המיומנויות השפתיות אחרי שבץ מוחי או פגיעה מוחית , ( הקושי מיוחס לתפקוד לקוי , אך נרכש , של מערכת העצבים המרכזית . זאת בניגוד למרבית המקרים של לקויות למידה , שהם מקרים התפתחותיים ולא מקרים נרכשים . הקשיים ההתפתחותיים ( כמו קשיים בשפה דבורה , באינטראקציה חברתית או בהבעה בכתב ) מופיעים בהדרגה , כשהילד מנסה ללמוד מיומנות חדשה , לרוב במהלך שנות בית הספר . וכך , לדוגמה , לקות הלמידה עשויה להיות סמויה עד שהילד יגלה קשיים בלימוד הקריאה בכיתות היסוד של בית הספר . בגלל הקושי להוכיח את הגורם האורגני ( כמו נזק למערכת העצבים המרכזית או לתפקודה ) ההגדרה מציעה , שאין צורך בממצאים נוירולוגיים כדי לאבחן לקות למידה . עם זאת מוצע שלא להגדיר אדם כבעל לקות למידה , אם לא ניתן להניח שיש לו תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית . " והליקויים עשויים להתרחש במהלן שנות : "החיים היגד זה בא לחזק את הטענה , שלקות למידה אינה מוגבלת רק לשנות הלימוד בבית הספר . לקות למידה היא לקות כרונית וביטוייה קיימים לאורך שנות החיים ואצל אנשים בגילאים שונים . " בעיות בהתנהגות של ויסות עצמי , תפיסה חברתית והשתלבות חברתית עשויים להתקיים עם לקויות למידה , אך אינם כשלעצמם מרכיבים של לקות : "למידה היגד זה שונה מאז ההגדרה הקודמת של הוועדה הלאומית המאוחדת על לקויות למידה . ( 1981 Hammil , Larsen , Leigh & McNott , ) 1981-ב השינוי הנוכחי משקף את ההבנות , שלפיהן אדם עם לקות למידה עלול להציג קשיים ביכולת לוויסות העצמי של ההתנהגות ובעיות בתפיסה
|
|