פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר מקור הספר הזה בעבודה ניסיונית שהוגשה בשעתו לפרופ' טוביה ריבנר , במסגרת הקורס שבו לימד על "עגנון וקפקא" באוניברסיטת חיפה ( שלהי שנות ה . ( 70 מגבלותיה של השיטה הספרותית הלשונית הצרופה הן שהניעו אותי לבחור במצע עיוני שונה בתכלית , במטרה להתגבר על מצב שבו , חרף סגולותיה , שיטה זו משאירה אותנו על פני השטח בלבד . לשון אחר , בקשר ישיר ליצירתו של קפקא י הגם שדרך זו מועילה מאוד בכל הקשור לערכיו הלשוניים , הסגנוניים והאסתטיים של היוצר , היא מותירה אותנו כש"חצי תאוותנו בידינו" ברגע שבו אנו מבקשים לפרוץ את מסך הטקסט לעבר תהליכים והתנסויות סמויים מן העין , דבר שאיני חושש לכנותו בשם "מבני , "עומק אף על פי שמסורת "שיח" מסוימת השתדלה בכל מאודה , בעבר הלא רחוק , להתנזר מהם בהטילה ספק גורף בעצם הקטגוריה של "סובייקט ' . "יוצר כתוצאה מאותה חתירה למעמקים , נבנתה העבודה ההיא תוך כדי עשייה , שכן פרט למספר תמרורי יסוד , לא היה בנמצא כל מסלול מסומן : הקריאה הולידה את ניסיון הפענוח וזה בתורו העשיר את הקריאה ושניהם יחד הובילו אותי למחוזות לא נודעים , עד ההגעה לאותם שורשים וכוננויות שיכולתי לסמוך עליהם את ידי מבחינה מתודולוגית . מאז אותם ימים של עיון סוחף ומלהיב , שעון המחקר לא עמד מלכת , לא בנוגע לקפקא ובוודאי לא בנוגע לפסיכואנליזה , ויחד עם זאת נדמה שלא פג תוקפן של אותן המסקנות רחבות היריעה , כשם ראו מישל פוקר , הארכיאולוגיה של הידע , תרגום מצרפתית אבנר להב , תל אביב , הוצאת רסלינג , . 2005 בהקשר זה אפשר גם לעיין בספר הפרדוקסלי מות המחבר / מהו מחבר ? מאת רולאן בארת ומישל פוקו , תרגום מצרפתית דרור משעני , תל אביב , הוצאת רסלינג , . 2006 לדיון תמציתי בסוגיה זו אני מפנה את הקורא לבירור המתודולוגי הכלול בסעיף "במחוזה של . "הספרות

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר