|
|
עמוד:13
מבוא נשים בספרות העברית בימי הביניים יצירות , השפעות וגישות העיסוק בנשים בימי הביניים הפך אחד הנושאים המרכזיים בספרות העברית הן בשירה , הן בפרוזה והן בפרוזה המחורזת . בשירה האישה הצעירה היא כלילת היופי . בשירי חתונה , שחוברו במיוחד לכבוד האירוע , הכלה הצעירה היא יעלת חן שאין בה דופי . השירים משבחים ומהללים את יופיה ואת תכונותיה . גם בשירי האהבה ובשירי היין , המתארים את המסיבות ואת היין עצמו , ובשירי הגן , המתארים את הגן בעונות השונות , לעלמה הצעירה מקום נכבד ' . היא יפהפייה , ברה כחמה , שפתיה אדומות כשני וגופה כשרביט בדולח . היא מטיבה לשיר ולנגן , לרקוד ואף למזוג יין . ואולם כמידת הקסם שהיא מהלכת על המסובים כן מידת ניכורה ואכזריותה . החושק בה והרוצה בקרבתה , מתייסר בייסורי אהבתו תשוקתו . האישה היפה והמפתה מופיעה גם בשירת ההגות , והפעם כדימוי . העולם האכזר הוא "תבל" האלימה המדומה לאישה יפה ומפתה , קוסמת ומושכת , אך רעה ואכזרית לחושקה עד כדי המתתו בייסורים . תבל לעתים משולה גם לאם אכזרית האוכלת את ילדיה . בפרוזה ובפרוזה המחורזת מימי הביניים יצירות שעניינן כל כולו נשים : מנחת יהודה ליהודה אבן שבתי , נכתבה בספרד במאה השלוש עשרה . גיבור הספר הוא זרח , שאביו תחכמוני שנא נשים , הטיף נגדן וציווה על בנו זרח שלא לשאת אישה לעולם . זרח יוצא עם שלושת רעיו ומטיף כנגד 2 הנשים , אך סופו ליפול ברשתה של אישה . כתשובה לספר הזה נכתבו שני חיבורים המשבחים את הנשים : 1 לפירוט נוסף ראו רוזן , ציד הצבייה , עמ' . 23-20 2 מנחת יהודה נכתבה בספרד בסוף המאה השתים עשרה ונערכה מחדש בידי המחבר , בראשית המאה השלוש עשרה . היא נדפסה בידי א' אשכנזי בטעם זקנים , פרנקפורט על המיין תרט"ו , דפים א-יב . החיבור יצא מחדש במהדורת צילום בידי הברמן , שלוש מקאמות , והוצא שוב בידי הוס בעבודת הדוקטור שלו , מנחת יהודה .
|
|