דברי פתיחה

עמוד:ט

דברי פתיחה עם צאתו לאור של הכרך השמיני של האנציקלפדיה המקראית שמחה המערכת על שהצליחה להשלים את המלאכה ולהביא את מפעלה לידי גמר . ראשיתה של האנציקלופדיה לפני כארבעים שנה , בימים האפלים של מלחמת העולם השנייה , כאשר צבאות הצורר ביקשו לפרוץ מאפריקה אל עבר הארץ והכורת עלה על בית ישראל באירופה . מלאכת האנציקלופדיה התחילה בירושלים של ימי שלטון בריטניה , הכרך הראשק ראה אור בירושלים בירת ישראל החצויה , ועתה נשלמה מלאכתה בירושלים , העיר שחוברה לה יחדיו . נשלמה מלאכת האנציקלופדיה אך לא תמה . האנציקלופדיה המקראית נושאת עליה את חותמה של תחיית ישראל בארצו , מבחינה מדעית , חברתית ומדינית . יפה נתפרשו הדברים — כפי שהיו יפים לשעתם — בדברי הפתיחה לכרך הראשון של האנציקלופדיה שנכתבו בשנת תש"י : "מפעל זה הוא פרי התחייה בישראל בדור האחרון . בדורות הקודמים היו חכמי האומות ראשי המדברים בחקר המקרא , וחכמי ישראל הקדישו את רוב עבודתם לחקר התקופה שלאחר המקרא , ובייחוד לחקר ימי גלותנו . עכשו נשתנה המצב . עבודתם של אנשי המדע העברי בדורנו פתחה לו לחקר המקרא נתיבות חדשות , והעם יוצר המקרא הולך וכובש לו את המקום הראוי לו בחקירת ספרו . "הנצחי מגמות אלו הלכו והתפתחו ומדע המקרא הישראלי והמקצועות הסמוכים לו כבשו להם מקום של כבוד בכותל המזרח בעולמם של מדעים אלו . ואכן אם ניכרים בכרכים הראשונים של האנציקלופדיה סימניה של תקופת המעבר מחכמת ישראל אל המחקר המודרני , הנה כבר בכרך הראשון של האנציקלופדיה החל להתבלט חקר המקרא ועולמו , כפי שנתגבש על אדמת ארץ ישראל . מטבע הדברים גבר והלך קו זה מכרך לכרך , והוא יצא לשקף את התפתחות המחקר הישראלי והבינלאומי , ועד לו מספר החוקרים העוסקים בתחומים אלו באוניברסיטאות שהוקמו בארץ . כללו של דבר : כל אחד משמונה הכרכים של האנציקלופדיה המקראית הוא בבואה נאמנה לחקר המקרא ועולמו בתקופת הכנתו של אותו כרך . על תולדות המפעל עד להוצאתו לאור של הכרך הראשון מופנה הקורא אל כרך א , עמ' י-יא . עם סיומו של המפעל מעלה המערכת את זכרם הברוך של החברים שהלכו במרוצת השנים

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר