|
|
עמוד:11
הקדמה התוודעתי להגותו של בובר לראשונה בשנת 1989 בחטיבה האוניברסיטאית של אוניברסיטת חיפה דאז במכללת , "אורנים" עת השתתפתי בשיעורים שעסקו במשנתו של בובר . במבט לאחור נראה לי , שנוסף על התרשמותי העמוקה מן האידיאל הדיאלוגי של בובר , מן ההומניזם היהודי שלו ומתפיסתו המיתית , שלפיה "כל דבר שבעולם [ הוא ] בחינת מבע אלהים , כל התרחשות [ היא ] בחינת התגלותו של המוחלט" ( המיתוס היהודי , , ( 87 עיקר ההשפעה עליי הייתה מצד הבחינה הנשמתית , בחינת " פנים אל פנים" עם מה שיכול לעבור מרוחו של מחבר באמצעות הכתב והמילה . הייתה זו עבורי אז עת של חיפוש דרך בנתיבי היהדות והרוח , והמפגש עם הגותו של בובר ליכד בעבורי את הצד הפרטיקולרי ביהדות עם הצד האוניברסלי שבה , ואת הממד הרוחני שביהדות עם הממד ההגותי שבה , כפי שאלו מתבטאים בהגותו . מפגש מחודש עם הגותו של בובר אירע מספר שנים מאוחר יותר במסגרת לימודיי לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים . העיון בספרות המחקר הענפה על בובר הגיע רק מאוחר יותר , ועמו גם אי נחת אישית מסוימת מאופני הניתוח של הגותו . אי נחת זו התמקדה במיוחד בכל האמור ליסודות הרוחניים והמיסטיים בהגותו . כבר אז נטיתי לראות בהגותו של בובר נדבך וחוליה נוספים של המיסטיקה היהודית . טענתו של גרשם שלום שזניחת המיסטיקה מצדו של בובר היא אחת האשליות הגדולות שלו , וטענתם הנגדית של רוב חוקרי בובר שהגותו הדיאלוגית של בובר נוצרה על רקע דחיית המיסטיקה מהגותו , לימדוני עד כמה מכריעה זווית הראייה של המתבונן החוקר . דעתי נטתה לזו של שלום , ובמיוחד חלקו הראשון של ספר זה מכוון לפתח ולבסס בדרך פנומנולוגית את שטען שלום במספר שורות . בכל האמור להיבט היהודי של כתביו , הגותו של בובר היא לדידי מיצוי פרטני של תהליך המוביל מתורותיה של הקבלה , המתמקדות במיוחד בעולם של מעלה , דרך תורות החסידות , המבקשות לקשור ארץ ושמים , ועד להגותו הוא , החותרת למימוש חיי הרוח בעבודת האדם בעולם הזה במיוחד בספרות האנושית והחברתית . בכך עוסק במיוחד חלקו השני של הספר . תהליך זה התבטא אצל בובר בדחיית השלב המוקדם , הקבלי , בהבלטת היבטים מסוימים של עיקרים חסידיים ובהפנמתם בדרך ייחודית בהגותו . ספר זה מיועד אפוא להציג בפני הקורא ניתוח של הצד האחר שבכתבי בובר . ניתן אולי לתמצת צד אחר זה אצל בובר במילותיו של הזוהר ח"ג קכח ע"א : "לית עלמא מתקיימא אלא ברזא" ( אין העולם מתקיים אלא בסוד . ( הסוד שבעולם וסודו של השיח הם הצד האחר שבכתבי בובר .
|
|