|
|
עמוד:713
הפליה נוספת מתבטאת בהסדרים הממוניים בין בני הזוג לפני הגירושין : בסוגיית המזונות , ואף שהדין החל הן בבית הדין הדתי והן בבית המשפט לענייני משפחה הוא אותו דין - דינם האישי של בני הזוג - הרי שעל פי מחקרי המוסד לביטוח לאומי , שיעור דמי המזונות הנפסק בפועל בבתי הדין הרבניים נמוך בכ 30 ° 0 / מזה הנפסק בבתי המשפט האזרחיים , המצב אינו טוב יותר כאשר מדובר בסוגיה של חלוקת הרכוש בין בני הזוג הנפרדים שלא ערכו הסכם ממון . על פי הסדר של איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג , , 1973-ג"תשל המועד לאיזון המשאבים הוא רק עם פקיעת הנישואין בגין גירושין או בגין מותו של אחד מבני הזוג . הסדר זה יוצר מצב בעייתי שפוגע באופן פוטנציאלי יותר בנשים . זאת משום שנשים מסורבות גט אינן יכולות ליהנות מהסדר של איזון משאבים הגם שהנישואין הסתיימו למעשה לפני שנים רבות . איזון המשאבים המאוחר מגביר את כוח המיקוח של הבעל . 173 ( ב ) הפליית קבוצות נוספות נוסף להפליית נשים הנובעת מהחלת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין , מספר קבוצות נוספות מופלות אף הן לרעה , שכן החלת הדין הדתי באופן בלעדי מביאה לידי כך שהמשתייכים לקבוצות אלה אינם יכולים להינשא כלל במרינת ישראל . הקבוצות הנפגעות כוללות , ראשית , את 0 / 7 די הדת 1 את אלה שעדתם הדתית אינה מוכדו / . 174 שנית , החוק בישראל אינו מאפשר ניקלאי תעררבת , קרי : נישואין בין בני עדות דתיות שונות ( פרט לאמנה בדבר ביטול הפליה נגד נשים ככלי פרשני המצדיק את ביטול מירוץ הסמכויות והמקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט מקבילה לזו של בית הדין הרבני אף מקום בו הקדים הבעל והגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני , ובה כרך ( כריכה כנה ) את סוגיית המזונות . ראו בש"א > ת"א < 10408 / 01 ל' ש נ' ל' א > טרם פורסם , ( תקדין משפחה 2003 ) 126 < 1 > להלן : עניין ל' ש . ( 171 החוק לתיקון דיני המשפחה ( מזונות , ( 172 . 1959-ט"תשי סיון , לעיל הערה , 159 בע' . 17 לניתוח מעמדה הכלכלי הנחות של האשד , במציאות החברתית בישראל ודיון בהשלכות מצב זה על כוח המיקוח החלש יותר שלה במסגרת המשא ומתן לגירושין ראו רוזן צבי , לעיל הערה , 35 בע' 173 . 158-144 סיון , שם , בע' ; 21-19 רוזן צבי , שם , בע' 174 . 157-156 זה הדין , למשל , בנוגע לבני העדה הנוצרית הפרוטסטנטית או עדת הקראים . המשמעות היא אף שיהודי המשתייך לעדה הרפורמית אינו יכול להינשא נישואין רפורמיים במדינת ישראל באופן שנישואין כאלה יוכרו על ידי רשויות המדינה . לעניין זה ראו שיפמן , לעיל הערה , 159 בע' . 13
|
|