|
|
עמוד:654
מוניציפלית לשקול , ועורך את האיזון ביניהם . לשיטתו , חיוב להציב את כל השלטים בערבית ברשויות שאנו עוסקים בהן נובע מהחובה לנהוג בסבירות . ניתוח זה מזמין את הביקורת של השופט מ' חשין , שלפיה אין זה ברור מדוע הצעת היועץ המשפטי לממשלה אינה סבירה ומדוע יש לצעוד את הצעד הנוסף ולחייב שילוט בערבית בכל אזורי העיר המעורבת . לכן חשוב , לדעתי , לדון בעתירה מעין זו באופן ישיר במובן הקבוצתי התרבותי המיוחד לישראל ; שהרי ניתן לשער כי עתירה זו תהיה הראשונה במצעד עתירות נוספות הדורשות הכרה תרבותית מצד מדינת ישראל בתרבות הערבית . פםק דינו של השופט חשין מותיר את הטענות הקבוצתיות של המיעוט הערבי לדיון הפוליטי . ראינו כי אמירה זו שלו עולה בקנה אחד עם הדגם הליברלי שהצגנו . כאמור , שאלת האינטרסים הקבוצתיים של המיעוט התרבותי הערבי בישראל מורכבת ביותר . ברור בעיני שגם בישראל , חלק משמעותי מהזכויות הקבוצתיות אינו עניין לניתוח של זכויות יסוד חוקתיות , אלא לזירה הפוליטית הכוללת . עם זאת , בישראל , כפי שציינו , יש לסטות מהפתרון הליברלי שעמדנו עליו לגבי אינטרסים וזכויות קבוצתיות . העובדה שאנו מחויבים חוקתית ליהדותה של המדינה צריכה להשמיע כי אנו מחויבים ליצירת התנאים הנאותים לקיום המפעל התרבותי של הערבים בישראל . השימוש הצי מדי בשפה הערבית הוא תנאי יסוד למימושה של מחויבות זו . אם כן , בניתוח הישראלי , על מנת להצדיק את התוצאה , יש להוסיף את הרכיב התרבותי הנובע ממחויבותה של המדינה היהודית כלפי הלא יהודים הפועלים בקרבה ; אחרת , הניתוח מנקודת המבט הליברלית אינו מחייב כלל את המסקנה שאליה הגיע בית המשפט . דיון קבוצתי ברוח הדברים הללו מצוי בפסק דינה של השופטת דורנר , שביססה את החלטתה על היותה של השפה הערבית שפה רשמית , אך לא רק ; השופטת דורנר מציינת ; " מימוש חופש זה [ של חופש הלשון , הדת והתרבות ] אינו מצטמצם בהגנה על האוכלוסייה הערבית מפני איסור השימוש בשפתה , אלא מחייב את הרשויות לתת אפשרות למיעוט הערבי לחיות את חייו במדינת ישראל בשפתו ... תכלית זו מתחייבת מערך השוויון " . אולם , האם מהרכבה של הזכות לתרבות של המגזר הערבי ככוללת זכות לשוויון נובעת התוצאה שהשופטת דורנר הגיעה אליה בעניין השילוט ? האם הניתוח הקבוצתי התרבותי מחייב את המסקנה כי יש לתלות שלטים בערבית בכל אזורי העיר המעורבת ? לדעתי לא . חשוב לזכור שאין , לדעתי , בעובדה כי בערים מעורבות כירושלים או כבחיפה קיים שילוט 148 עניין השילוט , לעיל הערה , 144 בע' 149 . 471 שם , בעי . 479
|
|