|
|
עמוד:651
שר התחבורה לסגור את כביש בר אילן , אחד מצירי התנועה המרכזיים בירושלים , בשעות התפילה של הציבור הדתי ( רובו המכריע חרדי ) המתגורר באיזור . אין זו הפעם הראשונה שבה נסגרו כבישים בירושלים מטעמים של הפרעה לקדושת השבת של הציבור הדתי המתגורר באיזורים מסוימים , אלא שהפעם דובר , כאמור , בציר תנועה מרכזי , שםגירתו נהפכה לסמל למלחמת תרבות בין חילונים לדתיים על אופיר , של העיר . כיצד זה יש לנתח את הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק ? הנשיא ברק אפיין את השיקול הדתי הרלוונטי כשיקול הפגיעה ברגשות הציבור הדתי . מן הצד האחר עומדת זכות היסוד לחופש התנועה , הנפגעת בגין סגירת הרחוב . על בסים המחויבות החברתית לערך הסובלנות , ניתן , כפוף לתנאים מסוימים , לפגוע בזכויות אדם על מנת לא לפגוע ברגשות אדם , ובכללם רגשות תרבותיים דתיים . התחשבות זו מותרת אם היא עניינית בהתחשב בחקיקה העומדת על הפרק , אם אין היא משקפת כפייה דתית וכאשר עוצמת הפגיעה ברגשות הינה משמעותית . איזון זה משמיע כי סגירה חלקית של הכביש מותרת באופן עקרוני . מיעוט משופטי ההרכב החזיק בדעה כי לא היה מקום לסגור את הכביש בנסיבות העניין , במיוחד מחמת היותו של הציר הנסגר עורק תנועה ראשי . במקום אחר טענתי כי היה אפשר לסווג את האינטרסים העומדים על הפרק בעניין בר אילן באופן שונה . לא בפגיעה ברגשות גרידא אנו עוסקים , אלא בפגיעה בתרבות ובזכות לתרבות . כפי שציין השופט טל , שתמך בסגירה מלאה של הרחוב , מדובר ב"דרי המקום , שהנסיעה בו בשבתות ובמועדים כמדקרות חרב בליבם" . טענה זו מורכבת . לפני שנפנה לבחון אותה , נשאל את עצמנו : מה היה משמיע לנו הפתרון הליברלי בהקשר זה ? 133 ראו עוד לעניין זה בבג '' צ 174 / 62 הליגה למניעת כפיה דתית נ' מועצת עירית ירושלים , פ '' ד טז 134 . 2665 עניין בר אילן , לעיל הערה , 52 בע' 135 . 15 שם , בע' 136 . 59 שם , בע' 137 . 55 שם , בע' ; 69-62 עם זאת , הנשיא ברק ביטל את סגירת הכביש לנוכח הליקויים בתשתית העובדתית לגבי הפגיעה בתושבים החילוניים המעטים שגרים בשכונה . בסופו של חשבון , לאחר בדיקה , הוחלט על סגירה חלקית של הרחוב , כאמור . 138 שם , בע' 139 . 98 ג' גונטובגיק "המשפט החוקתי : כיווני התפתחות שלאחר המהפיכה החוקתית" עיוני משפט כב ( תשנ '' ט ) 140 . 153 , 129 עניין בר אילן , לעיל הערה , 52 בע' . 178
|
|