|
|
עמוד:223
. 2 אדישותם והסתייגותם של השחקנים השלטוניים הציבוריים האחרים ( נוסף לכנסת ) במכלול הגורמים המסבירים את אי ההצלחה בחקיקתו של חוק יסוד : זכויות כלכליות חברתיות היו השפעות מעכבות גם לרשות המשפטית , לקהילייה האקדמית ולחברה האזרחית . אדון בקצרה בהשפעות אלה , תוך הפניה לביקורת עצמית שנשמעה מתוך הקהיליות הנוגעות בדבר . ( א ) הרשות השופטת : המינוריות של המערכת המשפטית ( עד שעמדה על המשמעות ) " בית המשפט , כרשות של המדינה , צריך להיות מונחה על ידי ערכי הדמוקרטיה , ובו בזמן גם לקדם ערכים אלה ... בעיקר הוא מפתח ומטפח את זכויות האדם . אולם , יד על הלב , האם הוא אינו עושה זאת על חשבון ערכים אחרים ? עיקר המאמץ של בית המשפט , המקום הראשון בסולם העדיפויות ניתן לזכויות האדם . כך בפרקטיקה . יותר מכך ברטוריקה . אכן , זכויות האדם ראויות לעמוד בראש סולם העדיפויות . אולם התפיסה של הדמוקרטיה כמשטר המגן על זכויות האדם היא תפיסה חד מימדית . תפיסה ראויה של הדמוקרטיה צריכה להעמיד בראש סולם העדיפויות , בצד זכויות האדם , גם את רווחת האדם ואת הצדק החברתי . תפיסה זאת ראוי לה שתבוא לידי ביטוי ברור יותר גם בפרקטיקה וברטוריקה של בית המשפט " . הביקורת על חוסר פעילותו של בית המשפט העליון בתחום קידום הזכויות החברתיות הכלכליות ( לעומת ההערכה הרבה למעמדו , ולהשפעתו על עיצוב זכויות האדם , הדמוקרטיה והשיח הציבורי בתחומים אחרים ) נשענת על טיעונים אחדים : < 1 > הכרזה על "מהפכה חוקתית" ביחס למצב חקיקתי שלא כלל ואינו כולל עדיין את הזכויות החברתיות הכלכליות . 82 התיאוריות של "רשתות מדיניות" ( Networks ) מציעה הסברים לגבי האופי שבו משתתפי הרשת מובילים שינוי במדיניות או המשכיות של המדיניות הקיימת . ראו : . XLVII Political Studies ( 1999 ) 691-709 P . Anthony "Internationalized Policy Environments and Policy Network Analysis " W . D . Coieman & 83 בג"צ 164 / 97 קונטרס נ' משרד האוצר , פ"ד נב , 359-358 , 289 < 1 > דברי השופט זמיר . 84 הטבעת החותם של ברק באה לידי ביטוי הן במונח שהוא תבע , "מהפכה חוקתית" > סמוך מאוד לחקיקה , במאמר הראשון שפרסם מייד לאחר חקיקת חוקי היסוד : חופש העיסוק וכבוד האדם
|
|