|
|
עמוד:10
מבוא קובץ זה מציע התבוננות ייחודית בתהליכים מרכזיים שעיצבו את הרפובליקה האסלאמית של איראן במלאת שלושה עשורים למהפכה האסלאמית של . 1979 הוא עוקב אחר דרכים שונות שבאמצעותן תרגם המשטר התיאוקרטי את האידיאולוגיה האסלאמית שיעית למדיניות מעשית , ואת החזון המהפכני שלו לפרקטיקות פוליטיות וחברתיות . המהפכה האיראנית , שנישאה על גלי אהדה עממיים נרחבים , הייתה נקודת מפנה חשובה בתולדות המזרח התיכון בכלל ואיראן המודרנית בפרט . הדחת השלטון המונרכי ותפיסת השלטון , היוו רק שלב התחלתי בתהליך גורף ומקיף הרבה יותר . תקומתה של הרפובליקה האסלאמית , בעקבות המהפכה , עמדה בסימן כינון מערכת פוליטית ודפוס שלטוני חדשים . אך בנוסף לסדרת שינויים מוסדיים , שהתרחשו בפרק זמן קצר יחסית , המהפכה עוצבה על ידי אידיאולוגיה שהתנגדה לאופי ההשפעה המערבית הגוברת באיראן , ושאפה לחירויות פוליטיות ולצדק חברתי . במהלך המהפכה שימשה האידיאולוגיה תחליף לפוליטיקה , היא התגברה על הפלגנות החברתית ואיחדה את הכוחות החברתיים השונים למען פעולה משותפת נגד המשטר הפהלווי . המהפכה לוותה בסיסמאות מהפכניות שרות לכל נפש , אף אם פורשו באופן שתה על ידי התנועות השונות שהיו שותפות בקואליציה המהפכנית . לאחר המהפכה ביקש המשטר החדש , בהנהגתו הרוחנית של איתאללה רוחאללה ח'ומיני , לעצב את איראן על פי אידיאולוגיה וחזון אסלאמיים משלו , ולכונן במדינה חברה אסלאמית אידיאלית שתהיה
|
|