|
|
עמוד:7
מחברת חדשה ועבה , בכריכה קשה , צבעונית . כמו ספר ריק . יומךעבודה , שיוקדש לפרשות ולקטעים על לאה גולדברג : ביוגרפיה , פסיכוביוגרפיה , מסע לתוך נפש אחת , שאני רוצה לעסוק בו . נראה מה יהיה . לאה גולדברג הנה , הדבר נאמר וכבר הוא קורם עור וגידים . פחד . לאט לך . זה רק יומן , אין ממה לפחד . הכול התחיל כאשר קראתי את ספרו של דן מירון "אמהות מייסדות , אחיות , "חורגות כדי להכין הרצאה על נשים ויצירה . חשבתי , אקרא משהו , "שלנו"מ לאזן בו את החומר האמריקני שאני מלמדת באוניברסיטה . אחרי קריאה ראשונה , הבנתי כי הספר עוסק בעיקר בספרות , ולא בפסיכולוגיה של היצירה , כפי שיכולתי לשער מראש . אבל משהו בטעם של עוד נשאר לי מהספר הזה , איזה קצה של חוט חדש . חזרתי לספר , וגיליתי בו התחלה של מחשבה שפרחה ממני , ומכאן הגעתי ללאה גולדברג - דווקא בגלל המקום המועט שלה בספר - וחשתי איזו מידה של השפלה בגינה . המסה הראשונה בספר עוסקת בשירה עברית שכתבו נשים , אשר , לפי דן מירון , באה לעולם בשנים . 1922-1920 בלי לומר מראש כי יש איפיון כללי לשירה הנכתבת על ידי נשים , הוא מספר את ההיסטוריה של תופעה תרבותית זו אצלנו , ונותן את רשות הדיבור לארבע אמהות השירה העברית : רחל ( בלובשטיין ) - "האם המייסדת העיקרית של שירת הנשים" ( מירון , - ( 149 אסתר ראב , אלישבע - הלא היא הרוסייה יליזאבטה ז'ירקובה , ויוכבד בת מרים . על רחל כולנו יודעים משהו ; היא מזוהה בתודעתנו עם אגדות הכינרת והעלייה השנייה , ואני חושבת גם כי שיריה המולחנים שומרים אותה . אלישבע ידועה מעט בזכות התגיירותה , אך מירון קובע כי מעולם לא התגיירה ; היא הייתה נשואה לסופר עברי - ביחובסקי - ו"היצמדותה לעם ישראל הייתה רוחנית תרבותית ולא דתית" ( מירון , . ( 26 אסתר ראב ויוכבד בת מרים ידועות אולי פחות לאנשים שספרות איננה העיסוק המרכזי שלהם . לפי מירון , ארבע אלה היו בנות דור המשוררות הראשון בארץ , ועלו לבמה בזכות היפתחותו של ביאליק ותמיכתו ב"תופעה" של שירת נשים עברית . זאת בתנאי , שכמובן לא נכתב ולא נאמר גלויות , שישמרו על המקום הצדדי שהוקצה להן , שיבוייתו , כלשונו של החוקר , ולא ירימו ראש , חס וחלילה . במלים אחרות , ה"תנאי" לקבלתן היה שיישארו בפינה צנועה ורכה במועדון היוצרים , ושירתמו את שירתן לעגלת המחנה השמרני בספרות העברית . לפי מירון , תנאי זה כולל מספר הנחות נסתרות : שירת הנשים מתקבלת בעין יפה כשהיא "תוספת" לשירת הגברים , ואולי משלימה אותה מפרספקטיווה נשית , אך אין בה ניסיון להתחרות עמה ; במסגרת זו , על שירת הנשים לבטא רגשות ותחושות שעניינם הקשר שבין האשה לעולם הגברים , "כלומר באהבה , בתשוקה , בהריון ובאמהות" ( מירון , ;( 163 על שירת האשה להיות רגשית או רגשנית - ולא שכלתנית ואינטלקטואלית - ומוטב לה כי תתבטא בשיר לירי קצר , ולא תשלח ידה בפואמות ארוכות ומורכבות . כך אומר מירון , וכמובן תומך את דבריו בציטטות משכנעות . מצאתי אצל מירון ביטוי לדיכוי האשה , שחייבת לשלם מס על מנת שתוכר כיוצרת בעולם הגברים . היא מקבלת "חדר , "משלה ואפילו מו"ל , אבל במחיר
|
|