מבוא

מתוך:  > בכיוון הנגדי > מבוא

עמוד:8

ובביצועו של דורון תבורי . בתכניה של התיאטרון נדפסו חלקים ממאמרו של מירון בהעולם הזה . ב 988 ו הופיע בדפוס פרק נוסף של מד מאט ( השיחה הרביעית במאזניים , { ושתי השיחות כבר עמדו במוקדו של דיון פומבי בשיחת רדיו . כחלק מתכנית האב , שיהושע אינו מהסס לחשוף , נודעת גם הטכניקה המיוחדת של הרומאן . וכך מפרט הסופר בדברי ההסבר שצרף לפרסום המוקדם של השיחה השלישית : צורתו ( של הרומאן המתוכנן , ( "גנוז"ה אמורה היתה להיות כדלקמן : חמש שיחות בין שני אנשים ( אבל בשיחה עצמה נשמע רק קול אחד בנוסח הפרק החמישי , הפרק של קלדתן , בגירושים מאוחרים , { כשכל שיחה מתרחשת בתקופה היסטורית שונה ובמקום גיאוגרפי אחר , מן המאוחר אל המוקדם . ( השיחה הראשונה בחצרים ליד באר שבע ב 982 ו , השניה בכרתים ב , 1944 השלישית בירושלים ב 918 ו , הרביעית באחוזה ליד העיירה אושוויינצ'ים ב 899 ו והאחרונה באתונה ב , ( 1848 נושא השיחות הללו - מר מאני - כאשר בכל תקופה מר מאני שונה , מהבן של הנין ועד מר מאני הראשון . פוליטיקה 5 , 6 פברואר מארס ( 1986 בדיעבד התברר , שהביצוע היה בהתאם למתוכנן , להוציא פרט שולי אחד , שדווקא שוליותו מעידה על הדבקות הרבה של יהושע בתכניות אב שהוא קובע לעצמו : השיחה הראשונה התרחשה לבסוף - ברומאן הגמור - במשאבי שדה ( שבנגב ) ולא בחצרים ( שבנגב . ( הביצוע המדויק ראוי לציון ואפילו להשתאות , אם נשוב ונזכור , שיהושע חשף את התכנית בשעה שפיקפק במימושה . התיאום הכמעט מושלם בין תכנון לביצוע מורה על המשטר הפנימי שסופר זה כופה על עצמו כל אימת שהוא מתרגם את דמיונו לשפת הבדיון : תחילה משרטט דמיונו מפות גדולות ורושם סקיצות ראשוניות , ואחר כך , תוך שימת לב לפרטים הקטנים ביותר , כותב יהושע פרוזה רהוטה . השלמתו של מד מאני מסמנת תקופה חדשה ביחסי גומלין בין יוצר לביקורת . כיוון שיהושע סיפק נתוני רקע לגבי לבטי היצירה והגנאלוגיה שלה ; התיר לחלק ראשוני ונסיוני שלה ( השיחה השלישית ) להיות מועלה על הבמה ; משנכתב חלק נוסף ( השיחה הרביעית ) לא היסס לפרסם גם אותו - נתאפשרה התבוננות רפלקטיבית ביקורתית לגבי תהליך היצירה תוך כדי התהוותה . בדרך זו השפיעה הביקורת על הסופר לחזור ולהירתם לביצוע התכנית המקורית . צד מהותי התחדש באקלים הספרותי בארץ : נפלו המחיצות בין סופרים , מבקרים וקוראים והחשאיות של תהליך היצירה נפרצה . ניתן להניח כמובן , כי היצירה היתה מגיעה לידי השלמתה גם ללא אותן התרחשויות פומביות ויצירת אקלים ביקורת טעון סקרנות וציפייה . אולם לדינאמיקה המוקדמת ש"הכינה" את הופעת הרומאן היתה כנראה השפעה מכרעת לגבי האינטנסיביות והדחיסות של הביקורת לאחר הופעתו . ההיכרות המוקדמת עם מנגנוניו הספרותיים המורכבים של הרומאן , איפשרה עיכול מהיר ותגובה מיידית להופעתו השלמה . מתוך כך ניתן להבין כיצד בפרק זמן קצר יחסית , נתקבלה קשת מגוונת של תגובות ודעות לגבי ערכו הסגולי . יתר על כן , כבר ב '' גל הראשון" של הביקורת נסתמנו כיוונים מרובים של התבוננויות מחקריות , תופעה שהלכה והתעצמה בגל השני , כשכבר היה סיפק בידי הביקורת להעמיק את ההבחנות הראשונות ולהעמידן בפרספקטיבה מבוקרת יותר . לפנינו , אפוא , קובץ מחקרים מגל שני ושלישי , שאינו מסתפק בהערכת הרומאן אלא מפרש אותו מתוך אספקטים נבחרים התובעים שיהוי רב יותר בקריאה ובמחקר . אופיו ה '' אנציקלופדי" של מד מאני ( אם לנקוט במושג שהשתמש נ' פריי ליצירה המצטיינת

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר