|
|
עמוד:11
בחיבורו המונומנטלי Gruyter , 1968 ) Studies in Jewish and World Folklore ( Walter De והשני בהקמת ארכיון הסיפור העממי הישראלי ( באוניברסיטת חיפה ) ובשפע חיבוריו המדעיים , ומצד אחר — צורת העיון המחקרית בחומרי פולקלור אלה בשיטה גאוגרפית היסטורית הנשענת במידה רבה על אפיונים פורמליסטיים של הסיפור העממי . האיסוף השקדני של חומרי הסיפור העממי היהודי מצד אחד והטיפול הפורמליסטי בשפע הזה באופן שתופס את הסיפור היהודי כחלק בלוע בתוך טיפוסי הפולקלור הבין לאומי מצד אחר הביאו לידי אותו ניתוק שבין עולמם של המאספים לעולמם של חוקרי החומר הנאסף . המפעל התימטולוגי שהגה אלשטיין — ולעת צאת ספר היובל הזה רואה הכרך הראשון שלו אור בהוצאת אוניברסיטת בר אילן ( אנציקלופדיה של הסיפור היהודיסיפור עוקב סיפור ) — הוא מפעל מחקרי שבא להעמיד מחדש את הקורפוס של הסיפור היהודי כגוף נושא תודעה לשם הבנת ייחודו התרבותי . לראשונה יהיה ניתן לתפוס את היקפו הכמותי והאיכותי של הסיפור היהודי האחד כפנומן חד תרבותי בשני אופקים מצטלבים — כישות דיאכרונית מתפתחת של טקסט מרובה גרסאות השומר על אחידות הפורמולה העלילתית מצד אחד , ומצד אחר כישות סינכרונית השואבת , מעבר להבדלי מקום וזמן , מתוך מאגר זיכרון תרבותי יהודי ( ולעתים אף כזה שאינו יהודי ) את אפשרויות ההשתנות בתוך הפורמולה הזו של מרכיבים ברמות שונות ( של חומר ספרותי , תפקודים פואטיים ועלילתיים ואידאות . ( המחקר התימטולוגי החד תרבותי גילה עתה כי כל סיפור וסיפור במסורת של הנרטיבה היהודית הוא גוף היסטורי חי ונושם , מתכווץ ומתרחב בגלגוליו הגרסאיים מתקופה לתקופה , מדבר או שותק במעבריו ממרחב קהילתי אחד למשנהו — ובעיקר ישות נושמת ומונשמת במרחב התודעה העל זמנית של הזיכרון היהודי הסיפורי . אפשר כי דווקא כאן פעלה את פעולתה ההכרה השירית של הוגה המתודה הזו , כפי שהיא נחשפה שנים רבות קודם לכן באידאוגרמה הלירית "ריחות ואנכים" שבספר שיריו מסכות עץ ( תשכ"ח , ( שהיא קולטנית בתוך מרחב אופקי בחלקה האחד וצוללת אל עומק אנכי מן הצד האחר . הסינסתזיה "הרבה ימים צבעם ריחות , "ואנכים שמרכיביה הם זמן , גוון , ריח ותחושת עומק , מקיפה את הנפח ההכרחי להכרה שבתוכו היא חייבת לספר סיפורים ובמיוחד להאזין להם מתוך קשב מעוניין של יופי , ארוטיות תפיסתית שמבטיחה את המשך חיוניותנו אנו , כפי שהבטיחה לשחרזדה את חייה שלה . מערכת מעשה סיפור ביקשה להביא בקובץ זה שיוחד לסיפורת יהודית את תחומי ההתעניינות של בעל היובל . כיוון שההופעה הגרסאית של הסיפור היהודי היתד , נשמת המעשה המחקרי שלו ביקשנו לייצג במדורי הקובץ השונים את הסיפורת היהודית לתקופותיה : מדרש ואגדה , ספרות אשכנז , קבלה , חסידות , השכלה וספרות עברית חדשה . בשני המדורים שעניינם תימטולוגיה של ספרות עם ישראל ופולקלור באים לידי ביטוי צדדים מובהקים של מקצועות שהוקנו לנו , תלמידיו של פרופ' יואב
|
|