|
|
עמוד:496
יצחק 19 או 'מכתיבת יד הקדוש הרב ר' אליהו מאברייץ — 2 ° ' הוא ר' אליהו מיורק —קשה להכריע אם כבר היו בחיבורו של ר' משה . על כל פנים , בעוד שבדיבורים האנונימיים יש התייחסות לדברי הרי"ף , 21 הרי חסרה היא לחלוטין בדיבורים החתומים על ידי ר' משה . הראיות שהובאו לייחס כתב היד לר' משה ב"ר יו"ט אין בהן שום הוכחה , ויש שהן אפילו ראיות לסתור ן לפיכך נראה שהתוספות על גליונות כתב היד של האלפס נלקטו על ידי הסופר ר' יצחק בר' אברהם די קינון ובפניו היה , בין שאר מקורותיו , גם קובץ פסקים ותשובות של ר' משה מלונדריש . בסוף כתב יד של ס' מצוות קטן נאמר : 'שלמו העשין התלויין ביד ובזמן ועתה אתחיל לכתוב הדינים , כאשר קיצרם הר"ר יצחק בר' אברהם מן הסמ"ג ומן המיימוני' . 23 ר' יצחק היה רגיל אפוא בהוספת גליונות מלוקטים לספרי הפוסקים . ר' יוסף קולון , שהעתיק את דברי ר' משה מכתב יד 19 עמ' ש"נ , שנ"ח , ש"ס , ר' הע' , 24 שס"ב , ר' הע' 34 והע' . 41 20 עמ' שס"ג , ור' תוס' חכמי אנגליה לגיטין , עמ' : 73 'ופוסק רבי' אליהו מאברויק 21 . ' עמ' שס"ב : וכן משמע מדברי הגאון המחבר . 22 הרב מ . י . בלוי בהקדמתו ( עמ' ל"ח ) מסתמך על כך , שהדיבור בעמ' שכ"ד ( ליבמות קי"ח ע"ב ) מובא בשם ר' משה מלונדריש בעץ חיים , ח"ב , עמ' רצ"ז , אבל יש בכך ראיה רק לזה , ש'נ"ל משה' שיסוף הדיבור הוא ר' משה מלונדריש ותו לא מידי , ( אגב , ב'עץ חיים' נאמר : 'השיב הר"ר משה , ' והוא הסתמך על הוראותיו של רש"י ולהן הסכים . ( גם יסמ"ק ציריך , ח"ב , עמ' פ"ג , מובאת תשובה של רש"י ובסופה נאמר 'ע"כ מכ"י הר"ם ( הועתק ) מלונדרשא . ' אותו דבר חל גם על התשובה החתומה בעמ' שמ"ד , שהועתקה ב'עץ חיים . ' בהקדמה הנ"ל , עמ' י"ט , מציין בלוי את המקומות הסתמיים שבתוס' חכמי אנגליה הזהים עם מקומות מקבילים ב'תוספות האלפס' שהוא ההדירן . מכיוון שהניח שהן תוס' ר' משה מלונדריש , הרי מוצא ראיה שדבריו מובאים ב'תוספות חכמי האי ... בלי הזכרת שמר , ולא ראה ולא הרגיש שכל המקומות שציין הן או 'סתם' בחיבור שההדיר , או שנקראו עליהם שמות אומריהם ( תוס' חכמי אנגליה גיטין , עמ' , 58 ד"ד . לקח הוא לשון הר '' י בר' אברהם בתוס' אלפס עמ' שנ"ג , שנ"ד . אותו דבר מתברר בהשוואת עמ' 60 ד"ה תנו רבנן אל עמ' שנ"ד—שנ"ה , וכאן צויין המקור גם בתוס' חכמי אנגליה : 'זה לש' רב' יצחק בר' אברהם , ' וכן גם בעמ' 70 צויין המקור . ( לעומת זאת אין למצוא בתוס' חכמי אנגליה לגיטין אף דיבור אחד , שעליו נקרא שמו של ר' משה ב'תוספות אלפסי . ' הפעם היחידה שבה מובאים דברי ר' משה במפורש בתוס' חכמי אנגליה לגיטין ל"ז ע"ב ( מהד' א . ד . פינס , עמ' ( 45 אין להם זכר בתוס' אלפס , הגם מח שמובא לפני זה מדברי ר"ת נמצא שם בעמ' שנ"א , וראה גם להלן , הע' . 26 ותמה אני שגם ד"ר י . תא שמע ( במאמרו הנ"ל ב'עלי ספר , ' עמ' ( 92 הסתמך על בלוי והחליט , שעורך הקובץ דנן העתיק מתוס' אלפס של ר' משד , מלונדון : 7 ' קטעים מילה במילה בשתיקה ובסתם מבלי לציין את מקורו ומבלי לציין את שמו במסכת גיטין כלל ועיקר . ' ור' גם א"ד פינס , השלמה לפירוש מהר"ם מיוסנבורג על מסכת נגעים ( מוריה שי"ג , תשמ"ה , גליון יא—יב , עמ' פ' י 'סליק חידושי נגעים הכינותין בעניי במגדל אנזשהיים . ' 23 הדברים הובאו לראשונה על ידי גרוס , גלליא , עמ' 587 ( בלוי העתיקם במבוא , עמ' י"ח , בלי להזכיר את מקורו , ( והוא גפ העלה את ההשערה שהצגתי בפנים
|
|