|
|
עמוד:11
והעצמים בה יכולים להתקיים — גם כשאינם נתפסים על ידינו . לעומת זאת לפי האי–מטריאליזם , המציאות " מאוכלסת" במושגים , ולא בעצמים חומריים . המושגים אינם פומביים ( לכל אדם התפיסות שלו , ( והם קיימים רק כשהם נתפסים . את הפער המשמעותי הזה ניסה ברקלי לסלק , או לפחות למזער , " בעזרת" האל . לדידו , העצמים הם אמנם מושגים ולא גופים חומריים , וקיומם הוא היותם נתפסים , אך מכיוון שדרושה לקיום תפיסה על ידי עצם חושב כלשהו , הרי הם יכולים להמשיך להתקיים גם אם אף אדם אינו תופס אותם : תפיסה על ידי האל מספיקה לקיום , והאל האינסופי יכול לתפוס את כל העצמים שלפי השכל הישר קיימים גם כשאינם נתפסים על ידינו , וכך להבטיח את קיומם הרציף . שימור הפומביות של העצמים במסגרת האי–מטריאליזם בעייתי משום שהוא דורש זיהוי של תפיסותנו עם אלה של האל , דבר שאינו מתיישב עם העובדה שמושגינו — בניגוד לאלה של האל — מקורם בחושים , תלויים בהם כמו גם במיקומנו ביחס לעצם הנתפס . לעומת זאת לאל אין חושים , וממילא תפיסותיו אינן יכולות להיות זהות עם תפיסותינו . בעיות אלה ואחרות היוו מאז הופעתו של החיבור שלפנינו מקור לא אכזב לדיונים פילוסופיים פוריים שבמרכזם השאלה אם ניתן באמת ובתמים להחזיק בשיטתו הפילוסופית הייחודית של ברקלי . המסה על עקרונות דעת האדם נחלקת כדלהלן : . 1 מבוא : ביקורת על המושגים המופשטים : 2-1 §§ . 2 דעת האדם , תכניה ומושאיה : 33-3 §§ . 3 הצגה ראשונה של הטיעונים בעד אידיאליזם : 84-34 §§ . 4 שבע–עשרה התנגדויות לשיטה האידיאליסטית
|
|