|
|
עמוד:11
פתיחה " משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים . " ... תיאור מסורתי ירוע זה של מסירת הידע רואה בידע יחידה סגורה העוברת מדור לדור ללא שינוי וללא מגע עם העולם החיצוני . לפנינו , הקוראים כיום , מופיע הידע בצורתו המעובדת , בעוד ששלבי יצירתו ומסירתו נעלמים על פי רוב מן העין . אך היסטוריונים וחוקרים שונים , מחפשים אחר גורמים חיצוניים והיסטוריים , שהביאו לצורתו הסופית של הידע , ואחר 'השפעות' ו'הקשרים . ' גורמים אלו הם , לרוב , חיצוניים לידע עצמו : חדירת גוף ידע חדש , עולמו של המחבר , גירוש , מלחמה או כל מאורע היסטורי קונקרטי אחר . תהליך הפקת הידע , מסירתו והפצתו נותרים לעתים קרובות מדי מחוץ לאופק הדיון . גם כאשר הם נידונים , בדרך כלל על ידי פילולוגים , אין הם נלקחים בחשבון כגורמים מרכזיים בצורתו הסופית של הידע . אם הם בכל זאת נלקחים בחשבון , הם מדורגים כ'גורמים טכניים' לא חשובים , שמקומם לא יוכר בהיסטוריה חברתית או תרבותית . הספר המובא כאן מנסה לשנות את ההסתכלות ולהפוך את הפילולוגיה להיסטוריה תרבותית , לבחון את השפעתם של התהליכים הטכניים והטריוויאליים של הפקת הידע על צורתו הסופית ומשם על התרבות בכללותה . הדרך שנבחרה ללכת בה היא בחינת השינויים שעבר הידע בתהליך מסירתו , וניסיון לראות בשינויים אלו לא 'טעויות' במסירה , ' עיוות' במסר או 'הידרדרות' המסורת , אלא סימן לחיותה של המסורת ולהתאמתה לכל דור ודור , לכל מקום ומקום . ספר זה משלב , על כן , בין 'הפילולוגיה החדשה' ובין הסוציולוגיה של הידע בניסיון לחשוף את הדרכים הסמויות מן העין בהן חברה מסורתית משתנה . דרכים אלו הן עצם הגדרתה של החברה המסורתית : דרכי מסירת הידע שלה מדור לדור . כך בחשיפת עצם פעולתה היומיומית - פעולתה ה'שקטה' וה'נורמלית' של המסורת - מתגלים האופנים בהם היא השתנתה וכיצד צמח החדש מתוך הישן . ברמה נוספת , מנסה החיבור - בהפניית המבט אל המעמד השני של מפיקי הידע ואל צרכניו , מן המחבר היחיד אל הרבים : מעתיקים , עורכים , מצטטים וקוראים - להפוך היסטוריה אינטלקטאולית להיסטוריה חברתית .
|
|