|
|
עמוד:10
לרעיון בסיסי אחד.- ניצול האירועים ההיסטוריים ככלים להצגה ולמסירה של אמיתות מסוימות , אליהן התחייב בכל לבו ( המקורות המקראיים , עמ' . ( 12 ובדומה לו טוען י' זקוביץ : הסיפור המקראי אינו שונה בעיניי באמינותו העובדתית מן הרומן ההיסטורי המודרני . אפשר גם אפשר שיש בו גרעינים של אמת עובדתית , אך הדחף למסור עובדות אלה אינו עומד בשורש יצירתו ... פרקי ההיסטוריוגרפיה הם פרקי ספרות מגויסת למטרות אידאולוגיות , פרקי ספרות שאת הכללים לניתוחם ולהבנתם צריכים אנו ללמוד מתוכם ( מילים , עמ' 71 . ( 72 הדיון כאן הוא אפוא ספרותי , ומבוסס על הסיפור המקראי כסיפור ' -, כלומר על היסטוריה מתוארת , ולא על היסטוריה משוערת . כשההיסטוריון הקלסי תוקידידיס הסביר את שיטת עבודתו בתולדות המלחמה הפלופרנסית , כתב כהאי לישנא : הנאומים שהושמעו , בשעה שהתעתדו להילחם או בשעת המלחמה עצמה , מקצתם שמעתים בעצמי ומקצתם נמסרו לי מפי אחרים שהיו במקומות ההם . אך מן הנמנע היה , לי וגם להם , לשומרם ולזוכרם על דיוקם . לפיכך שמתי בפי הנואמים דברים שהיו צריכים , לפי דעתי , להיאמר על ידיהם לפי מצב העניינים , 2 וקרובים ככל האפשר לכוונתם הכללית של הדברים שנאמרו באמת . ההבדל בין חיבוריו של ההיסטוריון תוקידידיס היווני לבין הכותבים הישראלים של ההיסטוריוגרפיה המקראית הוא אפוא בכך , שהראשון התכוון לכתוב היסטוריה אובייקטיבית , עד כמה שזה היה אפשרי , בעוד שהאחרונים התכוונו מלכתחילה לא לסיפור ה"היסטוריה , " אלא לסיפור סובייקטיבי המשקף את עולמם האישי , הדתי והתרבותי . "סיפור" כזה מקשה אומנם על ההיסטוריון , אבל פותח שערים לא מעטים בפני גישה אידאולוגית . ואכן , נקודת המוצא שלנו בספר זה היא אידאולוגית במוצהר . זאת ועוד . הדיון להלן עוסק בטקסטים ספרותיים שנבחרו על ידי מכלל המקרא , ואין להקשות עליהם מטקסטים אחרים , בעלי מסרים סותרים . . 2 Arts , 16 ( 1988 ) , pp . 150-168 . Hebrew Bible , " in : Hebrew University Studies in Literature and the see : Sh . Talmon , "Literary Motifs and Speculative Thought in the . 1 תוקידידיס , תולדות , עמ' . 3 . 13 כך למשל , מבנה הצבא תחת מלך עריץ , כעולה מ"משפט המלך" " ) את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו , ורצו לפני מרכבתו , " שמ"א ח , - ( 11 הינו רחוק מכל מימד של "דמוקרטיה , " גם לא "צבאית" ( ראו פרק ו , להלן . (
|
|