|
|
עמוד:9
מבוא : המתח בין ערכים הומניסטיים ודת המקרא אחד עשר הפרקים בספר זה , להוציא פרק המבוא , פרק ב ( חירות האדם ) ופרק ט ( ללא שושלת , ( יסודם במאמרים שפורסמו על ידי בעשר השנים האחרונות בבמות מדעיות שונות , וכונסו לאחר עיבוד מחודש , כאן , תחת קורת גג משותפת . עולה אפוא שלפנינו אוסף של מאמרים שונים , כשהנושא המושגי המשותף לכולם הוא ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים במקרא , על יסוד " דמוקרטיה ראשונית ; " נושאים , שלא רבים נדרשים להם בספרות המחקרית שעניינה בשדה זה . הואיל ופרקי הספר נכתבו מלכתחילה כל אחד בפני עצמו , השתדלתי לאחד את הכתיבה לרצף חיבורי שלם . עם זאת תיתכנה חזרות אחדות בכמה בעניינים . ניקוד פסוקי המקרא לעיתים מלא ( כמו בפסוקים שנכתבו ונוקדו על ידי , ושלא הועתקו ממאגר התנ"ן , ( אבל לעיתים הוא חסר ( כמו בציטוטים מנוקדים שהועברו ממאגר במחשב , ( ועם כל רצוננו בהאחדת הנוסח , הנה לעיתים , למען ירוץ הקורא בו , תהיינה צורות שונות של ניקוד , מלא או חסר . גישרו ספרותית רטורית ולא היסטורית הדיון בסוגיה של ערכים דמוקרטיים מתייחס למקרא כמות שהוא לפנינו , וגישתי היא ספרותית סינכרונית ולא היסטורית דיאכרונית . יש לומר כי אין במקרא תיאור שיטתי של תפישה מדינית או חברתית כוללת , שהרי הספרות המקראית נתחברה כידוע במשך מאות שנים , בידי אישים שונים ומזוויות ראייה שונות ואף מנוגדות זו לזו ; ופרשיות רבות שעניינן במשטר המדיני או במלוכה , תלויות בפרשן שיציע את גרסתו לגבי תיארוך הסוגיה , נסיבותיה ההיסטוריות ופרשנותה . לפיכך , הדיון כאן הוא ספרותי רטורי , ובהיותו כזה הוא מאפשר לחשוף תמונת עולם אידאולוגית ששעבדה לעצמה את ההיסטוריה . פן זה של היסטוריוסופיה בשירות ההיסטוריוגרפיה , נפוץ במחקר , כעמדת נ' סרנה : מן הראוי להדגיש , כי ראש עניינו של הסופר המקראי לא היה בשימור גרידא של קורות העבר בשביל הדורות הבאים , או ביצירת תמונה אובייקטיבית נעדרת רגש ורחבת ראייה של קורות האדם . היפוכו של דבר , הוא לא היה מנותק מן המאורעות שאותם תיאר , אלא מעורב בהם לחלוטין ; הוא לא הזדקק לאובייקטיביות , משום שהתחייב מראש להשקפה מוגדרת ; כולו היה קודש
|
|