|
|
עמוד:7
| 1 הדמיון המנוכר העולם מתגלה בכל עת כמקום , מקום בצד מקום , מקום בתוך מקום . למילה "מקום" שלוש משמעויות : מקום במובן של עמדה — האזור במרחב שבו ישות כלשהי מוצבת . מיקומו של כיסא בחדר , מיקומו של אדם בקבוצה , מיקומו של בית ברחוב . מקום במובן של עולם — מכלול הישויות והיחסים המתקיימים באזור כלשהו במרחב . הכעת והכאן של החדר הזה , של הרחוב הזה , השדה הזה . למכלול הזה אקרא בהמשך מקום )( עולם . מקום במובן של המשתתפים הדוממים המאכלסים אזור במרחב — הרהיטים בפינת הישיבה הזאת והמרחב שהם תוחמים ביניהם ; העצים , הצמחייה , השבילים , הספסלים בגן הציבורי הזה , והמרחב התחום ביניהם ; פני המים והשמים בקטע הים הזה , והמרחב שביניהם . למשתתפים הדוממים ולמרחב שביניהם אקרא בהמשך מקום . המעשה האדריכלי עוסק במקומות במובן הזה , האחרון . הוא מציב מקומות זה בתוך זה — בית ברחוב , חדר בתוך דירה , עיר בתוך שדות , רחוב בתוך עיר . הוא מעצב את הגבולות של המקום , את הפתחים והמרחב הכלול בו . הוא קובע את האקלים , האקוסטיקה והתאורה השוררים בהם . האמרות הבאות נדרשות ליחסים הנרקמים בינינו לבין המקום במפגש הבלתי אמצעי , הטרום-הגותי , כאן ועכשיו , ובהשלכות שיש למעשה האדריכלי על יכולתנו לחיות חיים מלאים ולהוות נינוחות .
|
|