|
|
עמוד:12
ה"השכלה " מהי לבירור מושג ה " השכלה" בספרות העברת לזכרו של פרופ' שמעון הלקץ בפתח מסת מבוא על תקופת הנאורות בספרות הגרמנית כותב סטוול : know they were enlightened ( as we now understand the term ) . ( Stowell 1966 : 67 ) It is a particularly happy paradox that the first men of the Enlightenment did not בפרפרזה על דברים אלו , בהקשר של תקופת ההשכלה בספרות העברית , לא נוכל אמנם לומר שהמשכילים העברים לא ידעו שהם משכילים ; אדרבה , היתה להם תודעה ברורה שאמנם משכילים הם , וכך אף הגדירו את עצמם עורכי " המאסף , " מחברי "נחל הבשור" והבאים בעקבותיהם . אך נוכל לומר בביטחון שבמשך מרבית התקופה שאנו נוהגים לכנותה כיום "תקופת ההשכלה , " כלל לא ידעו המשכילים העברים שהם חיים ב"תקופת ההשכלה" ופועלים במסגרת " תנועת ההשכלה" ו"ספרות ההשכלה ' . " המלה "השכלה" משמשת כיום בשלושה מובנים שונים : א . ידיעות כלליות או ידיעות בתחום ספציפי כלשהו שהאדם קונה בלימודיו או מקנה לאחרים . ב . שמה העברי המקובל של תנועת n Aufk 1 arung או , Eniightenmenrn אותה תנועה רוחנית אירופית שפריחתה העיקרית ארכה כמאה שנה ואת סיומה נוהגים לראות במהפכה הצרפתית ( וינדלבנד . ( 3 11923 הדבר האופייני לתנועה זו הוא בטחונה המלא בכשרונה של התבונה האנושית ובכוחה לעשות את בני האדם טובים יותר ומאושרים יותר על ידי כך שתחנך אותם ותאיר להם את עולמם ( ברגמן . ( 420 1 1974 ג . השם המקובל לתנועה החברתית הרוחנית והספרותית העברית , שאף פריחתה העיקרית ארכה כמאה שנה , מהרבע האחרון של המאה השמונה עשרה עד שנות השמונים של המאה התשע עשרה . תנועה זו הטיפה ליציאה מן הגיטו , ללימוד לשונות זרות ולשון עברית צחה , לרכישת השכלה כללית , לפיתוח שירה וספרות עברית חדשה ולהשתלבות בתרבות האירופית . ענייני , במאמר זה , במושג "השכלה" במובן השלישי בלבד . אין בכוונתי לחזור ולדון כאן באופן כללי במהותה הרוחנית של תנועת ההשכלה העברית ושל ספרות ההשכלה העברית ( נושא שעסקו בו רבים מחוקרי הספרות העברית החדשה , החל בקלוזנר , לחובר ושפירא , דרך קורצווייל , הלקין וסדן
|
|