פרק ראשון שפה ומחשבה: מספר מחשבות על נושאים נכבדים

עמוד:13

הדומיננטית , ויאמצו את תפיסת העולם המכאניסטית . בהקשר זה , שאלת גבולותיהם של האוטומטים היתה בהכרח שאלה מכרעת . הקרטזיאנים טענו שתפיסת העולם המכאניסטית חלה על כל העולם האנאורגני והאורגני מלבד בני האדם , ואפילו על חלקים מהותיים של הפיסיולוגיה והפסיכולוגיה האנושיות . ובכל זאת בני האדם חורגים מגבולותיה של כל מכונה אפשרית , ובכך הם שונים באופן מהותי מבעלי החיים , שהם באמת אינם אלא אוטומטים שאינם נבדלים מן השעונים אלא בדרגת מורכבותם . מנגנון מכאני , מתוחכם ככל שיהיה — טענו הקרטזיאנים — לעולם לא יכלול כמה מן ההיבטים המכריעים של מחשבותיו ומעשיו של האדם , ובמיוחד את הפעולה הרצונית . הצב מכונה במצב מסוים , בנסיבות חיצוניות מסוימות , והיא 'תיאלץ' לפעול בדרך מסוימת ( אם נתעלם מגורמים אקראיים . ( אך בנסיבות דומות , האדם רק 'מועד' לפעול כך . אנשים נוטים אמנם לעשות את מה שהם ' מועדים' לעשות , ההתנהגות שלהם אמנם צפויה , וניתן אמנם להציע הסבר פרקטי למניעיהם , אך תיאוריות התנהגות יחמיצו תמיד את הנקודה המכרעת : בן אדם יכול היה לבחור לנהוג אחרת . תכונות השפה מילאו תפקיד מרכזי בניתוח זה . דקארט ותלמידיו , ובמיוחד ז'רו דה קוירךמואה , התייחסו אל היכולת להשתמש בשפה באופן רגיל כאל קריטריון לקיומה של נפש — לחריגה מגבולותיו של מנגנון מכאני כלשהו . הם תכננו נהלי ניסויים שיוכלו לקבוע אם חפץ שנראה כמונו אינו אלא מכונה משוכללת , או שבאמת הוא בעל נפש כמונו . המבחנים היו קשורים למה שכיניתי במקום אחר 'הפן היצירתי של השימוש בשפה , ' מאפיין רגיל של שימוש יומיומי : הוא מתאפיין בחדשנות , מונחה על ידי מצב פנימי ותנאים חיצוניים אך לא נגזר מהם , הולם את הנסיבות אך לא נגרם על ידיהן , ומבטא מחשבות שהשומע עשוי היה לבטא באותה צורה . הקרטזיאנים טענו שאם יעבור החפץ בהצלחה את כל המבחנים שנוכל לערוך כדי לקבוע את קיומן של תכונות אלה , יהיה זה אך סביר לייחס לו נפש כשלנו . שימו לב לכך שזהו מדע רגיל . הראיות שבידינו מצביעות על כך שמספר היבטים של העולם , ובמיוחד השימוש הרגיל בשפה , אינם נכללים בתחומי הפילוסופיה המכאניסטית — ועל כן לא יוכלו להיות משוכפלים על ידי מכונה . לכן אנו מניחים עיקרון נוסף , מעין 'עיקרון

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר