|
|
עמוד:ח
עם מינויו לתפקיד שר החוץ ב 1948 פעל שרת , עם המנהל הכללי של משרדו , וולטר איתן , להקמת משרד החוץ של מדינת ישראל ולעיצוב הדפוסים ואף השפה המקצועית של שירות החוץ . אך השפעתו לא הייתה מוגבלת למדיניות החוץ בלבד . בהיותו השר הבכיר במפלגת השלטון ושני לראש הממשלה תרם שרת לעיצוב דפוסים גם במדיניות הפנים , למשל , בגיבוש סמכויות הממשלה והשרים ( תעודות ( 96 , 95 וביחס למיעוט הערבי ( תעודה . ( 114 מהישגיו החשובים ביותר בתקופה זו הייתה החתימה על הסכם השילומים עם גרמניה המערבית בספטמבר . 1952 שרת פעל בתיאום מלא עם בן גוריון כדי להתגבר על התנגדות פנימית ולסכם סיכום חיובי את המשא ומתן עם גרמניה . ההסכם הציב את המשק הישראלי על יסודות איתנים שאפשרו את קליטת העלייה ההמונית שהגיעה לישראל בשנים הראשונות לקיומה . אולם זמן קצר אחר כך חלה הרעה במעמדה הבין לאומי של מדינת ישראל בשל גורמים חיצוניים . בצל ההידרדרות הביטחונית לא החזיקה מעמד השותפות בין שרת לראש הממשלה ושר הביטחון בן גוריון . בדצמבר 1953 פרש כן גוריון מתפקידו . בניגוד לרצונו של בן גוריון מינתה המפלגה את שרת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל , והוא המשיך לשמש שר חוץ שלה . ימי כהונתו של שרת במשרד ראש הממשלה לא היו קלים . שרת רצה להקדיש מזמנו לארגון ולשיפור עבודת הממשלה ולקידום מדיניות הפנים , אך התקשה להתפנות לטפל בנושאים אלה בשל משברים ביטחוניים תכופים וחוסר האמון שגילו כלפיו ראשי מערכת הביטחון וחסידי בן גוריון . ניסיונו להנהיג קו ביטחוני מתון ומחושב לא צלח ומערכת הביטחון הסתבכה בפרשה שנודעה בשם "עסק הביש . " בפברואר 1955 חזר בן גוריון למשרד הביטחון ולאחר הבחירות ביולי 1955 פעל להקים ממשלה חדשה בראשותו . במסעו לאירופה ולארצות הברית בסתיו , 1955 בעקבות עסקת הנשק הציכית מצרית , הצליח שרת להזעיק את דעת הקהל במערב למצוקתה של ישראל , אך לא לשכנע את ארצות הברית למכור לה נשק . לאחר שכיהן כשבעה חודשים בתפקיד שר החוץ בממשלתו של בן גוריון , הודח שרת מתפקידו ביוני . 1956 שרת כבר איבד את אחיזתו בקרב הדור הצעיר ובציבור הרחב , שראו בו מתנגד למדיניות ביטחון תקיפה . לאמתו של דבר הייתה עמדתו של שרת בנושא זה מורכבת , והוא עצמו כתב ביומנו ב 16 ביוני 1955 שבשיחה עם עיתונאי על המחלוקת בצמרת השלטון בקשר לאקטיביזם " ניסיתי להסביר כי הקו חוצה לשניים את נשמתו של כל אחד מאתנו ואינו עובר בין איש לאיש ובין קבוצה לקבוצה . " ככל הנראה רמז שרת גם לנשמתו שלו . השתדלנו להראות את עמדתו בכמה תעודות העוסקות בפעולות הגמול ובהצעה לפתוח במלחמת מנע נגד מצרים ( למשל בתעודות 129 , 124 ו . ( 132 לאחר מבצע קדש נוצר נתק מוחלט בין שרת לבן גוריון ושרת לא חזר עוד לשולחן הממשלה . שרת המשיך להיות פעיל כאיש ספר ומדינאי עצמאי וביקש לקדם מטרות קרובות ללבו ובעיקר קליטת עלייה וקשר עם יהודי התפוצות . בשנת 1961 נבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית ומצא בתפקיד זה כר פעולה נרחב לכישרונותיו ולכוח עבודתו הבלתי נלאה . לא בכדי בחר בשם העברי "שרת . " חוקרים כבר ציינו ששרת היה שייך לאצולה של שירות וראה את עצמו מיועד לחיי עבודה ולמאבקים קשים בשירות האומה . כפי שעולה בתשובה שכתב ב 9 בספטמבר 1964 על תלונה של האזרח ב' ז'לזניאק : "אילו הייתה שעתי פנויה , יכולתי גם אני לשפוך לבי בכתב על כל התקלות והקלקלות שבחיינו . אני מסופק בתועלת הממשית של השתפכות נפש כזאת . הזמן המועט שהקציב הקב"ה לכל אחד מאתנו עלי אדמות מוטב להקדישו לעבודה מעשית המכוונת לתיקונו של עולם . " שרת פעל לפי תפיסה זו עד יום מותו . שרת היה איש ציבור אהוב על בני דורו בשל החום האנושי שהקרין והתעניינותו בחיי היהודים שפגש . הקשרים החזקים שלו עם אנשי ציבור ואנשים פשוטים מצאו ביטוי במכתבים שקיבל לאחר פרישתו ובדברים שנכתבו לאחר מותו . עד היום מספרים יהודים מחו"ל וותיקים בארץ על ביקוריו בקהילות יהודיות בקצוות תבל , על מתן סיוע ליחידים במצוקה וגם על קנאותו לתיקון שגיאות בעברית . חמימותו האנושית של שרת צמחה מתוך המשפחה ומהקשרים ההדוקים בין בני משפחתו . שלא כמו רבים מבני דורו ממנהיגי העלייה השנייה והשלישית , לא עזב שרת את ביתו ולא פילס את דרכו לבד בארץ חדשה . שרת עלה ארצה עם בני משפחתו והיה מבורך כל חייו בחיי משפחה עשירים , היה אב לבנים וסב לנכדים , ונהנה מ"שבט " גדול ומלוכד של אחים וגיסים , שהצטמצם באופן טרגי במהלך השנים . בתעודות שבספר ביקשנו להציג גם פן זה בחייו . הספר שלפנינו הוא רק מבחר של תעודות שכתב שרת או נאומים שנשא בבמות שונות . שרת הרבה לכתוב ולנאום ומספר המסמכים באוספיו הוא רב מאוד . מתוך עשרות אלפי המסמכים שעיינו בהם אספנו לצורך הכנת הספר כ 5 , 000 מסמכים שמתוכם בחרנו את 167 התעודות שבספר .
|
|