|
|
עמוד:7
פתח דבר " אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם . ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים , הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו . ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש , והנה הכל הבל ורעות רוח . מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות . דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם , ולבי ראה הרבה חכמה ודעת . ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות , ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח . כי ברב חכמה רב כעס , ויוסיף דעת יוסיף מכאוב " . ( קהלת א , יב ) דומה שאין ניסוח המשקף באורח כה ישר , חד ומדויק את רוחה ומהותה של תקופתנו הפוסט מודרנית מן השורות הללו , שנכתבו לפני יותר מאלפיים שנה . מגילת קהלת היא אחד החיבורים הפילוסופיים הגדולים בהיסטוריה של המחשבה האנושית . אלפי ספרים ומחקרים נכתבו על הטקסט הצנום והענק הזה , פרי הגותו ויציר לשונו העברית היפהפייה של מחבר עברי , שהוכיח עד כמה די במעט מילים כדי לתאר את עומקה של נפש האדם , את הטבע האנושי ואת מהות החיים .
|
|