ראשית הצילום בארץ-ישראל

עמוד:10

בשלישיה זו הודות לחזותם ה '' אוריינטאלית , " והודות לפירסומה של עכו בהיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית : הרי כאן הובס נפוליאון רק 40 שנה קודם לכן . ( תצלומי ירושלים ונצרת הראו בעליל , כי ערים אלה קיימות במציאות ; הבמה שעליה נתרחשו סיפורי הברית הישנה והחדשה הוכחה כקיימת ומוחשית . ישו הנוצרי , אל וגם אדם , חי ופעל אפוא בארץ שהקדושה שורה עליה והיא גם בעלת קיום ארצי-מוחשי , גיאוגראפי-פיסי . מכאן שכתבי הקודש מתארים עולם ממשי ; לאמור , הדת אינה יצירה בדיונית . "צולם על כן קיים " היתה סיסמת האנציקלופדיסטים החדשים , ומעין אישור המקנה אמינות לתופעה ולקיומה החל מן הרגע שצולמה . ואולם , על אף פעולתה המכנית , המצלמה אינה אובייקטיבית , אף שרבות נכתב כדי להעלות על נס תכונתה זו . היא נהנית אמנם מהילת אובייקטיביות גם בזכות הקונוטציה המוקנת לה על-ידי ה '' אובייקטיב , " מערכת העדשות המורכבת עליה . הפייטנים ומושכי העט לעומת זאת , מעדיפים לדבר על "עין המצלמה , " גם זאת על דרך המטפורה כמובן . הם מקנים בכך למצלמה תכונות אנוש , ודווקא הדימוי הפיוטי הוא הנכון והמדויק יותר . " עין המצלמה , " התגלמות מיתוס האובייקטיביות , אינה אלא המשכה ועושה רצונה של עין הצלם , המשכו הישיר של מבטו המכתיב לה את אופן הראיה והתאור . והעין מצידה היא המשכו של המוח והזכרון ובכך המשכה של תרבות . ברם , בפועל , עין המצלמה היא סובייקטיבית , כמו עינו של הצלם . מפגשם של צלמי העולם הנוצרי עם ארץ הקודש היה רחוק מלהיות אובייקטיבי ובלתי משוחד , והוא לא היה חופשי מעמדות ודעות קדומות . צלמי המאה ה9- ו באו לכאן לא על מנת לגלות ארץ לא נודעת , אלא כדי לאשש את העובדה שתפיסות שעל ברכיהן התחנכו הינן שרירות וקיימות . אמנם הצלמים לא היו הראשונים שעסקו בהוכחה זו באמצעות תאורי נוף ואדם . לא הם שקבעו כי תושביה הערביים של הארץ הר ציון , צילום רגרוט"פ מאת גי . ס . ק"ת , 1844

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר