מבוא

עמוד:9

מבוא עמק חולה הוא קרקעיתה של ימה שנוצרה בעקבות סתימת הניקוז של הר חרמון על-ידי מפתן הבזלת של ראש פינה . פני המים עלו לגובה של כ200- מ ' מעל פני הים וכיסו את העמק . מגובה זה החלו המים לגלוש מעל למחסום הבזלת דרומה . בעקבות התחתרות המים ירד מפלס האגם והיקפו הצטמצם , ולבסוף נשארה רק בצה גדולה . סימנים לבצה זו נמצאו בקידוחים בצורת שכבת כבול בעומק של כ50- מ . ' עם צמצום היקף האגם השקיעו בו יובלי הירדן כמויות גדולות של סחף והוא נהיה רדוד במידה כזאת שרובו הפך לבצת קנה וגומא . צמצום הימה נמשך גם בתקופות היסטוריות , ובימי הביניים ירדה להיקף שהיה קיים עד לראשית פעולות הניקוז . לעמק החולה גבולות טבעיים ברורים למדי : רמת הגולן ממערב , הרי נפתלי והגליל העליון בדרום , גבעות הבזלת באזור ראש פנה - כפר הנשיא בדרום ובקעת הלבנון בצפון . אורכו כ30- ק " מ ורוחבו 7-6 ק"מ . לפני הניקוז שהושלם ב , 1958- תפסו הימה והבצות שליש משטח העמק . בשליש השני היו מי התהום קרובים לפני השטח , עד כי ניצולו החקלאי היה בלתי אפשרי כמעט . השטחים היחידים הראויים לעיבוד חקלאי היו מניפות הסחף ושולי המפתן הבזלתי . השטח שמצפון לימה היה בסכנה מתמדת של הצפה בשטפונות התכופים של מקורות הירדן , והבצות גרמו לקדחת . הימה והבצות שרצו דגים ובעלי חיים - מהם נדירים - שימשו אזור חניה למאות מינים של צפרים נודדות . עמק החולה היה מיושב מראשית תולדות האנושות . כבר בתקופת האבן נמשך האדם אל העמק בשל שפע המים ובעלי החיים . ממצאים חשובים במיוחד מתקופת האבן הקדומה נתגלו ליד גשר בנות יעקב . בשכבה התחתונה של האתר נמצאו עצמות של פיל קדום ובעלי חיים אחרים . שרידי ישובים קדומים נתגלו גס במעין ברוך ( פליאוליתי , ( בעינן ( מסוליתי ) ועל מדרונות הבזלת שבמזרח ( דולמנים כלקוליתיים . ( בשחר ההיסטוריה היתה חשיבותו של העמק במיקומו לאורך נתיב השיירות הבינלאומי . "דרך הים" עברה בשוליו המערביים , וממנה הסתעפו נתיבים שקישרו את דמשק לים התיכון . נתיבים אלה נאלצו לעקוף את הביצות מצפון ומדרום . הנקודה היחידה שבה אפשר היה לחצות את הירדן היתה בגשר בנות יעקב דהיום . ואמנם שתי הערים העתיקות החשובות ביותר בעמק שכנו לאורך נתיבים אלה : דן בצפון וחצור בדרום . בתקופה ההלניסטית-רומית מרכז הישוב היה בצפון מזרחו של העמק , בתל אנפה ובבניאס . אז גם כונה לראשונה האזור בפי היוונים בשם "חולתא . " בתקופה הערבית הקדומה התחילו לגדל בצפון העמק כותנה וקנה סוכר . באותו זמן החלה להתפשט הקדחת והישוב הצטמצם בהדרגה . בימי הצלבנים הפך העמק לאזור ספר בין נוצרים למוסלמים . הצלבנים זיהו בטעות את החולה כ '' מי מרום , " זיהוי שנשתרש מאות בשנים .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר