|
|
עמוד:9
לומדים עם טקסט משולבות מוסכמות חברתיות ותרבותיות שנרכשו על ידי הלומדים במהלך חייהם . גרשון שקד מסביר זאת כך -.המוען מצפין מסר על פי צופן שהוא אמון עליו , והנמען מפענח מסר זה אם הוא אמון על אותו צופן עצמו . כשמשתנים הצפנים או לובשים ופושטים צורה , אץ הפיענוח שוב חד וחלק , ונוצרות אותן אי-הבנות פוריות או הרסניות בין המסרים שנצפנו בצופן אחד לבין פענוחם באמצעות צופן אחר או אחר במקצת . בין כה וכה אין המסר קבוע ועומד , למרות שסימניו אינם משתנים , אלא יש אומרים שמספר המפענחים כמספר המסרים , ויש אומרים כמספר הצפנים שכל דור ודור מחדש - מספר המסרים . בין כה וכה , האמת היא , אולי , בין מה שנמסר מלכתחילה מפי המוען לבין מה שכל דור ודור חוזר ומפענח מצדו שלו . ( שקד , , 1987 עמ י ( 7 בהמשך דבריו שקד מבאר את ההבדל בין קליטה אישית של צפנים ספרותיים לבין מה שהוא מכנה "התקבלות , " שיש לה פנים חברתיים רחבים יותר . וכך הוא אומר : הצרכן מוגבל קודם כל לצופן שקיבל מרבותיו או שלמד באופן בלתי-אמצעי בתהליכי למידה מודעים ... בסוגיה זו אנו מגיעים כבר מן הצופן אל המודל החברתי החוץ-ספרותי בעולם המסומנים , המעצב את דרך החשיבה של הקולט ... ככל שהספרות הופכת מגורם סינכרוני בלתי-אמצעי לחלק של המסורת , נוצר פער בין צופני המוען והמודלים שלו לבין אלה של הנמען . ( שקד , שם , עמי ( 9-8 בהסתכלות החברתית על דרכי ההיווצרות של משמעויות ועל דרכי הפיענוח של צפנים , שהן חלק מ"התקבלות" תרבותית ותלוית-סביבה , גישתו של שקד דומה לזו של סטנלי פיש מאוניברסיטת ךיוק , הגורס כי הבנה של טקסטים הנה תהליך תלוי סביבה , רב-משתתפים ונתון לשינויים מתמידים . ( Fish , 1980 ) בשנות השבעים של המאה העשרים טבע פיש את המונחים "תגובת קורא " ( reader ' s response ) ו"קהילות מפרשות" , ( interpretive communities ) ולדעתו כל קורא משתייך לקהילות מפרשות . הוא גורס שקריאה והענקת משמעות לטקסט מתחוללות בתוך קהילות בעלות מוסכמות ( קונבנציות ) קריאה אחידות ואסטרטגיות פרשנות משותפות . הדינמיקה הנוצרת בקרב חברי הקהילה , בין אם הם כיתת לומדים או קבוצת השתייכות תרבותית , היא חלק מתהליך מתן
|
|