|
|
עמוד:12
גאון ועסק בעיצוב משאבי למידה לבתי ספר . מוסד זה פיתח עזרי הוראה , ומורים היו באים להיעזר , בדרך-כלל ביזמתם . איזיקה גאון ז"ל , מעצב , ממקימי אגף הנוער במוזאון ישראל , התווה בו דרך , הציע גישה יצירתית לארגון מידע וגירויים ללמידה . למעשה , עבדנו עם המורים המתייעצים כפי שעבדתי עם תלמידיי הראשונים : הם ידעו מה רצונם ואנחנו עזרנו להם לפעול להגשמתו , תוך דיאלוג מתמיד . לאחר שש שנות עבודה במרכז קוהל עברתי לפיתוח תכניות לימודים במרכז לטכנולוגיה חינוכית , מט " ח , ברמת אביב . בשני המרכזים התלוו השתלמויות מורים לכל תכנית שפותחה . הכשרת המורים להוראת התכניות כמט"ח לוותה גם במחקרי הערכה שניהל אריה לוי - שתי שנות ניסוי לכל תכנית . מחקריו עקבו אחר הוראת התכניות בבתי הספר שבהם נלמדו . הוא בדק אם מטרותיהן המוצהרות של התכניות אכן הושגו , ללא התייחסות לאיכות ההוראה של המורים . במסגרת זו הזדמן לי לצפות במורים שבדרך-כלל אני עצמי הכשרתי , בעת הוראתם את התכניות שבכתיבת חלק מהן השתתפתי . הפער בין ציפיותיי לבין מה שראיתי עורר בי עניין רב במורה עצמו . אופן פעולתם החינוכי והדידקטי של מורים רבים הפתיע אותי ביותר . התחלתי תוהה על הקשר בין הכשרתי אותם , כפי שאני תפסתי אותה , לבין האופן שבו פירשו אותה . תהיתי מה החמצתי בהבנתי את המורים שהכשרתי ; על מה בדיאלוג שבינינו , במובן של הזיקה "אני-אתה" של מרטין בובר , ויתרתי מתוך הנאמנות לעיסוק כ י ניסיוך וב י דעת ' : 1963 ) טו . ( באותה תקופה כבר הושפעה עבודתי ממחשבתו של פאולו פרירה "החינוך המשחרר מתבסס על פעולות של הכרה , לא על העברת מידע" . ( 68 : 1981 ) תכניות הלימוד שכפיתוחן השתתפתי , כבר יצרו דרכי הפעלה שיבטאו את מה שניסח : באמצעות ה -17שיח חדלים המורה-של-התלמ 7 > ים ול / למידיו-של המורה להתקיים , ולעומת זאת צץ ( עולה מושג תדש : סןרה-תל 0 יד עם ל / למי דים-מורים . המורה שונ אימ ! . מלמ , 7 אלא הוא עצמו לומד ת 1 ן ד -1שיח עם התלמידים , > איל 1 הם ל 1 מ 7 ים 1 ב -1בזמ ( א ? מלמדים .
|
|