|
|
עמוד:10
מבעליהן , אך ללא גירושים רשמיים . ( עד כה נבחן דפוס זה או אחר מתוך סוגי משפחות אלה , בלא השוואה עם הדפוסים האחרים , או שנבחנה המשפחה החד-הורית לסוגיה , כאילו היתה מקשה אחת . 2 המחקר בדק , במקביל , דפוס של משפחה דו-הורית הנתונה במשבר , כלומר — משפחה בה ההורים חיים יחד תוך כדי סכסוך ממושך . . 3 המחקר בדק דגם של משפחה דו-הורית , שנוצרה לאחר נישואים שניים . גם דגם זה טרם זכה לחקירה ניסויית . . 4 המחקר השווה ילדים ממשפחות חד-הוריות לילדים ממשפחות דוהוריות , שדמו להם בגורמי הרקע , כמו : גיל , מין , מוצא ההורים , עיסוק האם ומספר האחים . על-ידי כך אפשר היה לבודד במידה המרבית את גורם החד-הורות , ולבחון את בלבדיות השפעתו על התפתחותם הלימודית והחברתית של הילדים . 5 ההשוואה התבססה על שלושה מדדי תיפקוד בבית-הספר : א . ההישגים הלימודיים , כפי שבאים לידי ביטוי בציוני התקן הכיתתיים ובהערכת המורה . ב . מידת הפופולריות של הילדים בקרב חבריהם לכיתה . ג . ההסתגלות החברתית , ההתנהגותית-נורמטיבית , של הילדים . . 6 המחקר נערך בשני שלבים , שכל אחד מהם מתייחס לאוכלוסיה מרקע חברתי-כלכלי שונה . השלב הראשון התייחס למשפחות מרקע חברתיכלכלי בינוני ; השלב השני התייחס למשפחות מרקע חברתי-כלכלי גבוה . השוואת הממצאים של שני שלבי המחקר תאפשר להצביע על " פרופיל" של משפחה חד-הורית , אשר בה נמצאה פגיעה מזערית בלבד בתהליכי החיברות של ילדיה . תוצאות השוואה זו מצביעות גם על תפקידו של בית-הספר כגורם ממתן , שעשוי לצמצם את הפערים בין ילדים מסוגי משפחות שונים . תודה מיוחדת לפרופ' יוחנן פרס , אשר הנחה את חלקו הראשון של המחקר במסגרת עבודת דוקטורט , ובחלקו השני היה שותף כעמית . כן מודה אני לברטה חזן ולמוני אלון , אנשים יקרים אשר לולא הערותיהם , תמיכתם ועידודם הספר לא היה זוכה לצאת לאור . הערה : כל שמות הילדים , ההורים והמורים בספר הם שמות בדויים .
|
|