|
|
עמוד:9
פתח דבל בעשר , חמש-עשרה , השנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בקנה-מידה עולמי במבנה המשפחה . יציבותה של המשפחה הרגילה , הדו-הורית , אינה עוד דבר מובן מאליו . עדויות לכך אפשר למצוא בעליה המדהימה בשיעורי הגירושים ובעקבות כך הופעתם הגדלה והולכת של מבנים משפחתיים מגוונים , כגון המשפחה החד-הורית לסוגיה . מרכזיותו של מהלך זה ונגיעתו למספר אנשים רב יותר ויותר מעוררות את הצורך לבחון מחדש את אורחות חייה של המשפחה בעולם המערבי , בכלל , ובחברה הישראלית בפרט . לפיכך העמדנו לפנינו את השאלות הבאות לבחינה מחודשת : מהן התמורות שחלו בחיי המשפחה ובמבנה המשפחה ? * כיצד משפיע השינוי במעמד האשה על התמורות הללו ? מהן תרומות ההורים לתהליכי הגידול והחיברות של ילדיהם ? האם למשפחה החד-הורית היכולת לתרום לחינוכם ולחיברותם של ילדיהם בדומה לזו של המשפחה הדו-הורית ל מהן ההשלכות של הגדילה במשפחה חד-הורית על הישגיהם הלימודיים ועל מעמדם החברתי של הילדים ? האם אפשר למתן את היפגעות הילדים מגדילתם במשפחה חד-הורית ; מהן הדרכים לעשות זאת ? את התשובות לשאלות האלה ניתן בשני מישורים : עיוני-תיאורטי ומחקרי-ניסויי . במישור העיוני-תיאורטי נבחן תהליכים חברתיים ונעיין בהסברים ותיאוריות פסיכולוגיים וסוציולוגיים על אודות-השפעות הנישואים בכלל והשפעות החד-הורות על חינוכם וחיברותם של הילדים בפרט . במישור המחקרי-ניסויי נתאר מחקר חדשני בהיקפו ובמהותו , שנערך לראשונה בישראל . מחקר זה ניסה לתת תשובות הולמות לשאלות , שמעוררת המציאות הישראלית . חדשנותו באה לביטוי במספר מאפיינים : 1 לראשונה נחקרו בישראל סוגיה השונ 0 » של המשפחה החד-הורית : משפחות שבראשן גרושות , אלמנות ופרודות ( נשים החיות בנפרד
|
|