|
|
עמוד:11
והאידיאולוגיות של המתיישבים השונים בכל אתת מצורות ההתיישבות , כפי שאפשר לראות בתוכניתו המעגלית המפורסמת למושב העובדים הראשון נהלל " . ברוב תוכניותיו ( לרבות התוכנית לנהלל ) ניכרת השפעתו של רעיון "עיר הגנים " שהיה אופנתי מאוד באירופה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה . הרעיון הופיע לראשונה בספרו של הפילוסוף והתיאורטיקן האנגלי אבנעזר הווארד "ערי הגנים של המחר " , ( 1898 ) שנכתב על רקע הצפיפות , הזיהום והכיעור שיצרה המהפכה התעשייתית בעריה הגדולות של אנגליה . " עיר הגנים , " על פי חזונו של הווארד , היא השילוב האידיאלי בין העיר לכפר . היא צריכה להיות יחידה מוניציפאלית עצמאית , מוקפת טבעת ירוקה של שטח חקלאי ומוגבלת במספר תושביה ( עד 10 , 000 משפחות . ( אזורי המגורים בה , המופרדים מאזורי התעשייה , מחולקים לשכונות מרווחות עטורות ירק ששירת הציפורים מתרוננת a \ ti בעקבות הספר נוסדה באנגליה "התנועה לערי גנים , " ובהשראתה הוקמו , בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה , ערי גנים ושכונות גנים רבות במערב אירופה ובמרכזה . השפעתו הראשונה של רעיון "עיר הגניבו " בארץ ישראל ניכרת בתוכניות שהוצעו ל"אחוזת בית " בשנת ; 1909 אלא שהתפתחותה המהירה של תל אביב בעשר השנים הראשונות לקיומה , לא הותירה מאומה מחזון מייסדיה לייסד שכונת גנים שלווה ללא תעשייה ומסחרו ברם , הכישלון בתל אביב לא ריפה את ידיהם של כמה אישים בתנועה הציונית שהמשיכו לדבוק ברעיון . רבי בנימין ( יהושע רדלר , ממייסדי בית הכרם ) פרסם ב 1913 תוכנית להקמת ערי גנים בארץ ישראל . יי עקיבא אטינגר וד " ר אברהם גרנובסקי מראשי הקרן הקיימת פעלו החל מ 920 ו ליישום הרעיון בארץ 8 . י אך מי שהצליח להפוך את הרעיון למציאות היה האדריכל ריכרד קאופמן . ירושלים של שנות העשרים לא דמתה כלל לערים התעשייתיות העצומות והמזוהמות של אנגליה . המתקן התעשייתי היחידי , סמוך לאזור ג'נג'ריה השומם , אבנעזר הוואוד , תוכנית של "עיר הגנים . " במרכז התוכנית בולטת השררה המרכזית .
|
|