|
|
עמוד:12
את עצמו . בעוד שאורגניזם , כל מה שקורה בו , ניתן למשגו בכל רמת מורכבות — אטומית , מולקולרית , תאית , מערכתית או אורגניזמית . בעוד שהתנהגות אנושית נבחנת במושגי חוויית האדם וכוונותיו , הרי את ההתנהגות מנקודת מבט אורגניזמית ניתן לראות רק בהתכווצות או הרפיה של שרירים מסוימים וכר — ובמקום חוויית הרצף , ישנו רצף של תהלי כים באדם הנבחן כאורגניזם . לכן , אין מקום לרצונות , פחדים , תקוה או יאוש . עילת העילות בהסברתנו אינה כוונותיו לגבי עולמו אלא כמות האנרגיה במערכתה . אדם , כשהוא נבחן כאורגניזם , אינו יכול להיות אלא קומפלכס של דברים , של עצמים , והתהליכים המהווים אורגניזם הם תהליכי ה"זה . " נפוצה האשליה שאפשר יהיה להגביר את הבנת האדם אם אפשר יהיה לתרגם את ההבנה האישית שלו למונחים בלתי אישיים של מערכת תהליכי "זה . " אפילו בהעדר צידוקים תיאורטיים , מתמידה הנטיה לתרגם את הווייתנו האישית לגבי האחר — לדיווח שהוא בלתי אישי . אנו עושים זאת במידה מסוימת בין אם אנו נוקטים אנלוגיה מיכנית בין אם ננקוט אנלוגיה ביולוגית ב"הסבר" עולנו . אציין כאן שאינני מתנגד לשימוש באנלוגיות מיכניות או ביולוגיות , ואף לא לראיית האדם , מתוך כוונה מראש , כמכונה מורכבת או כחיה . התיזה שלי מוגבלת לטענה שתאוריית האדם כאנוש מאבדת את דרכה אם היא נפתית לתאר את האדם כמכונה או כמערכת אורגניזמית של תהליכי "זה , " והיפוכו של דבר אף הוא נכון . ( ראה . ( Brierlcy 1951 מוזר להיווכח שבעוד שהמדעים הפיסיים והביולוגים של תהליכי ה"זד " . הכריעו בדרך כלל במאבק כנגד הנטיות להאניש את עולם הדברים או ליחס כוונות אנושיות לעולם החי , כמעט שלא נברא מדע אותנטי של האדם בשל הנטיה המושרשת לדפרסונליזציה של בני אדם . בדפים הבאים , נתרכז במיוחד באנשים החווים עצמם כאוטומטים , כרובוטים , כחלקי מכונה או אפילו כחיות . אנשים כאלה נתפסים בצדק כמטורפים . ומדוע איננו רואים כמטורפת גם את התיאוריה המבקשת להמיר בני אדם באוטומטים או בחיות י חוויית האני והאחרים כבני אנוש היא ראשו נית ותקפה . היא קודמת בקיומה לקשיים המדעיים או הפילוסופיים המתי חסים לשאלה כיצד חוויה כזאת היא אפשרית או כיצד ניתן להסבירה . ואמנם , קשה להסביר את התמד קיומם של אלמנטים במחשבתנו , אלמנטים ש ץב1- 1 ^ 1111 א קראם ה"אנלוגיה הביולוגית" . "היה עלינו לצפות , " כותב
|
|