הדרך לאינתיפאדה

עמוד:11

הדרך לאינתיפאדה כשכרוזים ושירים מכתיבים את שיגרת חייהם של אנשים ומוציאים אותם לרחובות , וקובעים להם את המותר ואת האסור , סימן שהעניין הוא רציני . זה קרה לציונות , זה קרה לתנועות לאומיות באירופה , בדרום אמריקה ובאסיה הרחוקה , זה קרה באיראן וזה קורה קרוב לבית , אצל הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה . האינתיפאדה אינה תולדה של יש מאין . מאז הכיבוש הישראלי ב 1967 ידעו הגדה והרצועה הפגנות , שביתות , ואף מהומות אלימות נגד השלטון הישראלי . אך לכלל התפרצות כה מקיפה , כה אינטנסיבית וכה מתמשכת נגד הכיבוש לא הגיעו הדברים עד דצמבר . 1987 האינתיפאדה מבטאת רדיקליזם פלסטיני בסגנון חדש : רדיקליזם הנישא על כתפיים צעירות ומנהל דו שיח עם ישראל ועם האוכלוסיה המקומית באמצעות האבן , הקלע , בקבוק התבערה והכרוז . הדמוגרפיה , ההשכלה בקרב הדור הצעיר והמצב הכלכלי עשו את שלהם . היה זה המפגש בין השלושה , בעיקר החל ממחצית שנות השבעים , שהזין וטיפח אקלים של רדיקליזם פוליטי בקרב הצעירים : והיתה זו המדיניות הישראלית בשנות השמונים , שביקשה "לטהר" את המנהיגות הפלסטינית המקומית מהתומכים או המזדהים עם אש"ף , שהאיצה תהליך של תרגום הלכי הרוח הרדיקליים לפעילות מילטנטית שסחפה לחיקה שכבות אוכלוסיה רחבות . כוחו החברתי של הרדיקליזם ניזון מפער ניכר בין רמת ההשכלה של שכבת הצעירים ההולכת ומתרחבת לבין ההיצע המצומצם של עיסוקים ההולם את השכלתם ואת ציפיותיהם . בעשר השנים הראשונות לשלטונה של ישראל בשטחים גדלה אוכלוסייתן של הגדה המערבית ושל רצועת עזה כמעט בי , 19 ° / 0 ובשנים 1977 1986 עמד שיעור הגידול על . 20 % במספרים מוחלטים זה אומר שבין 1967 ל 1977 גדלה האוכלוסיה בגדה המערבית ב 110 אלף בקירוב ( מ 586 אלף ל 696 אלף , ( וזו של הרצועה ב 70 אלף ( מ 381 אלף ב 1967 ל 451 אלף ב . ( 1977 ואילו בין השנים 1977 ל 1986 חל גידול של יותר מ 140

הקיבוץ המאוחד

הוצאת אביבים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר