|
|
עמוד:10
כשבדיתי את המקרה של פיטר , היה עלי לבחור לו רקע חברתי תרבותי מסוים . דבר זה אינו משפיע על טבעם הבסיסי של הסימפטומים , אלא על תוכנם ; לא על מהלכה הבסיסי של ההפרעה , אלא על פרטים קטנים . תובנה זו אינה חדשה , רבים לפני הביעו את פליאתם על כך שקל לזהות ילדים עם אוטיזם אף שהם באים מארצות שונות ומקהילות שונות . כך נוכל לסלק עוד אי הבנה הקשורה לאוטיזם ו ילדים לא נפגעו באוטיזם בגלל הורים שאינם אוהבים אותם במידה מספקת . אוטיזם הוא אירוע טרגי נדיר שיכול לפגוע בכל אדם ובכל משפחה , ללא התראה . הבסיס הביולוגי לאוטיזם קיים , ככל הנראה , הרבה לפני הלידה . פיטר פיטר הוא בן רצוי ואהוב למשפחה מבוססת מבחינה כלכלית וחברתית בלונדון . יש לו אחות גדולה ממנו בשנתיים . בשנה הראשונה לחייו לא נראה פיטר שונה מתינוקות אחרים . הוא בכה וצחק , פחות או יותר על אותם הדברים שהצחיקו את אחותו או ציערו אותה . בתצלומים הוא נראה ילד מאושר , בריא ויפה . אם היו סימנים עלומים לבעיות עתידיות , איש לא היה מודע להם . רק כשפיטר גדל ועבר את שנתו הראשונה , החלו הוריו לדאוג . מיום ליום גדל השוני בינו ובין ילדים בני גילו . שלא כאחותו , שהחלה לדבר בגיל שנה , פיטר לא אמר מילה עד שהיה הרבה יותר מבוגר . מה שהדאיג את הוריו במיוחד היה החשש שאין הוא מבין דבר ממה שנאמר לו . הוא לא הגיב כשקראו בשמו . לא היה לו כל עניין להקשיב לאנשים שדיברו אליו או להביט בחם . במקום זה היה מסוגל להיות שקוע לחלוטין בהתבוננות בקוביית משחק . פיטר ישב על ברכיו של כל אדם כאילו ישב על רהיט רך כלשהו , והיה מרוצה באותה מידה אילו ישב לבדו בחלק אחר של החדר . כשבאה אמו להרימו לא הושיט מעולם את זרועותיו אליה , כפי שעשה בן דודו , שהיה בן גילו . תחילה חשבו הכול שפיטר הוא בסך הכול ילד עצמאי מאוד המאחר לדבר . סבתו הייתה זו שדרשה שיבדקו את שמיעתו של פיטר . האם היה פיטר חירש ? ייתכן שחירשות הייתה מסבירה לא רק מדוע אינו מדבר , אלא גם מדוע הוא נראה שקוע כל כך בעולם משלו ומדוע הוא נוטל חלק קטן כל כך בעולמם של אחרים . ואולם , הסבר שכזה נפסל במהרה , כשהתברר ששמיעתו של פיטר תקינה אלא שהוא מגיב על קולות בצורה לא רגילה . הרעש שהשמיע שואב האבק הפחיד אותו מאוד . הוא צרח וצווח ולא נרגע , ואף פעם לא הצליח להתרגל אליו . בסופו של דבר נדחה השימוש בשואב האבק לשעות שבהן שהה פיטר מחוץ לבית . לעומת זאת היה פיטר מוקסם מן הרעש שהשמיעו האוטובוסים העוברים ברחוב . אף פעם
|
|