פתח דבר

עמוד:י

כמנהג היהודים באותה תקופה , ( ומיעוטן בעברית . האיגרות הערביות , רובן ככולן , תורגמו במשך הדורות לעברית : מקצתן על ידי מתרגמים קדמונים מפורסמים , ובראשם ר' שמואל אבן תיבון מתרגם 'המורה / שהרמב"ם סמך ידו על תרגומיו ( ר' להלן תקלא , ; ( 7 מקצתן על ידי מתרגמים קדמונים אנונימיים , אשר במקרים רבים לא הוציאו מתחת ידם דבר מתוקן ; ומקצתן על ידי מתרגמים חדשים , שתרגומיהם אמנם מדויקים למדי , אך הם כתובים בסגנון זמננו , השונה לגמרי מסגנון זמנו של הרמב"ם . שאיפתנו היתה להביא לפני הלומד מהדורה מדויקת של האיגרות בלשונן המקורית , ולאיגרות הערביות לצרף תרגום עברי שיהיה נאמן ככל האפשר למקור , וקרוב ככל האפשר לסגנון תקופתו של הרמב"ם . שימור סגנון התקופה , נוסף על היותו בעל חשיבות עקרונית כאשר מדובר בענינים שבמחשבה פילוסופית , הריהו בנידון דידן הכרחי גם לשמירת אחידות הסגנון של האיגרות , שחלקן נכתבו , כאמור , בעברית על ידי הרמב"ם בעצמו . סגנונו העברי של הרמב"ם , עם היותו מיוחד , עשיר , וקשר , לחיקוי - קרוב מכל מקום לסגנון בני תקופתו יותר מאשר לסגנון בני תקופתנו . הוצרכנו , איפוא , לתרגם מחדש את כל האיגרות שאין להם תרגום קדום מניח את הדעת , כשאנו משתדלים לחקות את סגנון המתרגמים הקדמונים , ולהיצמד ככל האפשר ללשון המקור . זאת מתוך כוונה , שאם ייפסד משהו - יהיה זה היופי , ולא הדיוק . " גם באותן איגרות אשר תרגומיהן הקדומים מניחים את הדעת , ואשר בהן לא נזקקנו לתרגום חדש , בדקנו היטב את התרגום הקדום בהשוואה למקור שלפנינו , הוספנו הערות , ובמקרה הצורך - כאשר הכוונה המקורית נפגמה לדעתנו - אף תיקנו את התרגום בפנים , בלווית סימון מתאים - ר' להלן - והסבר התיקון בהערה . איגרות אחדות , שנכתבו במקורן בערבית , נשתמרו בידינו רק בתרגום קדום , ומקורן טרם נמצא , ולגביהן נאלצנו כמובן להסתפק בתרגום הקיים . בהתאם למגמתנו היסודית להביא לפני הלומד דבר מתוקן , ולהקל עליו את הלימוד - פיסקנו וניקדנו את כל החלק העברי של מהדורתנו ( באיגרות הארוכות הוספנו גם חלוקה לפסקאות . ( לחלק הערבי ניתן רק פיסוק חלקי . ד . המקורות והנוסח באשר למקורות שעל פיהם הוכנה מהדורה זו : איגרות הרמב"ם מפוזרות , בקבצים גדולים וקטנים , בעשרות רבות של כתבי יד עבריים וערביים ( באותיות עבריות ) ברחבי העולם . הודות לשירותיו המצוינים של המכון לתצלומי כתבי . 11 ראה דברים נכוחים שכתב בענין זה ד . צ . בנעט , 'תרביץ / כ '' ג , עמ' . 12 . 188 תודתי הרבה נתונה לרפי זר , איש הישוב כרמל , אשר ניקד במומחיות כמחצית מהאיגרות . עם זאת אציין כי האחריות הסופית על הניקוד כולו - עלי , ואתי תלין משוגתי . [ הערה : כף סופית שוואית - אינה מנוקדת , אלא בציטוטי פסוקים . (

הוצאת שילת - מעלה אדומים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר