|
|
עמוד:10
דיון שיביא לכך שבמסגרתה ייכללו גם היהודים וגם הפלסטינים , ויוגדרו הערכים היסודיים ששני הצדדים שואפים ליישומם . דרך דיון זה נכיר בכך , שההיסטוריה של ארץ ישראל במאה העשרים יכולה להיבחן רק בקטגוריות דו לאומיות וש'הקמתה של מדינת ישראל קשורה בקשר ישיר לחורבן פלסטין , ' המאמר החותם את השער הראשון נקרא 'לשאלת ראשית הציונות ' והוא נכתב על ידי יעקב ברנאי . המאמר מעלה מספר סוגיות הקשורות לראשית הציונות , ונציין שתיים מהן . הראשונה היא סוגיית הרצף והתמורה . בשעה שגישה אחת רואה 'בציונות את החוליה האחרונה בשלשלת ה " כיםופים לציון " לאורך הדורות , ' גישה אחרת מדגישה את ' התמורה שבציונות , או אף את המהפכה שבה , לעומת מה שקדם לה בהיסטוריה היהודית . ' סוגיה שנייה קשורה בעיתוי ראשיתה של הציונות . בהקשר זה הוא מביא את המחלוקת שבין יעקב כ"ץ לשמואל אטינגר . כ " ץ רואה את ראשית הציונות בשלושת ה'מבשרים ' שפעלו בשנות השישים של המאה הי " ט - הרבנים יהודה אלקלעי , צבי קלישר ומשה הם . לשני הראשונים הקדיש כ " ץ מאמרים מיוחדים ובכך 'הדחיק במידה מסוימת את הס מהכתיבה ההיסטוריוגרפית שהושפעה ממנו . ' אטינגר לעומתו 'מתחיל את התהליך המוביל ללאומיות היהודית ב " עלילת דמשק" ומגדיר את הפעולות שהתנהלו סביבה כ ' ניצניה של התודעה הלאומית המודרנית . ' ב השער השני עוסק בהיסטוריוגרפיה של הציונות לנוכח שואת יהודי אירופה וכולל שני מאמרים . המאמר 'חקר "הציונות" לנוכח השואה : בעיות , פולמוסים ומונחי יסוד' נכתב על ידי דן מכמן והוא עוסק בפולמוס , שצבר בשנים האחרונות תאוצה רבה , על יחסה של התנועה הציונית לשואת יהודי אירופה . מכמן מתפלמס במאמרו עם 'ההיסטוריונים החרשים ' וטוען כי הם אינם מודעים כלל לרב גוניות המחקר העוסק בסוגיה זאת . הם עוסקים אך ורק באותם היבטים הנוחים להם , אך מתייחסים אליהם כאילו הם חזות המחקר כולו ולא קטע ממנו . לדוגמה , הם מתייחסים לתפיסתו של יהודה באואר , הרואה בשואה ובשארית הפליטה את הגורמים המרכזיים שהביאו להקמתה של מדינת ישראל , כאל 'אקסיומה , ' תוך שהם מתעלמים ממבקרי גישתו , המסתמכים על תיעוד היסטורי ענף . מכמן מגדיר התעלמות זאת כ'מניפולטיביות לעילא , ' המצביעה על מגמתיות רבה . בהמשך מאמרו עוסק מכמן בטענה הפוםט ציונית כי 'הציונים היו מוכנים לעסוק בהצלה רק במידה שזו נועדה להביא יהודים לארץ ישראל ועל השימוש בשארית הפליטה כמנוף לאינטרסים הציוניים . ' לדעתו , מקורה של ביקורת זאת בעובדה , שהם דוחים על הסף את התפיסה הציונית שראתה בעצם בניית היישוב ובחיזוקו פעולת הצלה , וכן בחוסר יכולתם להבחין כראוי בין שיפוט לבין שיפוט בדיעבד . חוסר יכולתם , או חוסר רצונם , לערוך אבחנות היסטוריות ומושגיות מדויקות בא לידי ביטוי גם ביחסם
|
|