הקריאה ההקשרית

עמוד:8

היו אותם הקוראים שהסופר ראה לנגד עיניו , כלומר אותם ילדי העבר , ולנסות לגלות מה בדיוק רצה הסופר לעורר בהם . בהם ולא בנו . באמצעות הכרת הסופר והקוראים הללו ( כך וכך הם נראו , כך הם דיברו , כך נראו בתיהם , כך התנהל בית ספרם , אלה היו הציפיות שהמבוגרים תלו בהם , אלה המשימות שהם נדרשו לבצע , ואלה היו הדגמים הספרותיים שאהבו והכירו ) מקוות הכותבות כי המסר הזה יועבר באופן חוויתי ויצירתי . בשל הקושי בהבנת המושג "עבר" בכיתות הנמוכות , מומלץ לתרגל את הקריאה ההקשרית עם ילדים שהחלו ללמוד היסטוריה , וכבר תרגלו מעט את חווית בניית הסיפור ההיסטורי והאמפתיה אל העבר , שעומדת בבסיס ההבנה ההיסטורית והסקרנות ההיסטורית . קריאה הקשרית בספרות בצד למידת היסטוריה יכולות להזין זו את זו ולהעשיר מאוד את החשיבה ואת השקפת העולם בכלל . בעידוד הקריאה ההקשרית ניתן לעורר שאלות , תוכנות וחוויות , כגון אלה שמנוסחות בשורות הבאות : - סיפור הילדים הזה נכתב ממש לעיניים של סבתא שלי , שעלתה לארץ ישראל כילדה קטנה , עוד לפני קום המדינה ; או : הקטע הזה שנראה לי בלתי מובן , היה מובן ונהיר לבני גילי לפני חמישים שנה . - מדוע קשה לי להבין ? האם קרה משהו לשפה במהלך הזמן ? האם הנורמות הספרותיות השתנו ? האם השתנתה הדרך שבה הספרות משתדלת להעביר ערכים ? ומה קרה לערכים עצמם ? כל אלה הן שאלות מרתקות . עיקרה של הקריאה ההקשרית היא ההשוואה : - האם גם אנו חוויים חוויה דומה לזו שכיוון אליה הסופר ? האם גם אנו התרגזנו ? האם גם אנו צחקנו ? האם גם אנו התעוררנו ? מה גרם ליצירה הזאת להישמר ולהישאר רלוונטית , ולאחרת להישכח ? מה קרה למילים ולביטויים במהלך הזמן ? הייתכן כי אופי הפערים בין הקוראים של פעם לבין הקוראים העכשוויים הוא שקובע את מידת ההישרדות של טקסט ספרותי ?

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר