|
|
עמוד:7
פתח דבר עמירם אורן מסוף שנות השישים של המאה ה20- נחשף הציבור בישראל למגוון היבטים של נושא התשתיות והשטחים הביטחוניים . לאחר מלחמת ששת הימים דובר על ההיערכות והפריסה החדשות של צה"ל בשטחים שנכבשו במהלכה : חצי האי סיני , רצועת עזה , הגדה המערבית ( יהודה ושומרון ) ורמת הגולן . בראשית שנות השבעים , במלחמת ההתשה , התוודע הציבור להתבצרות צה"ל בגדה המזרחית של תעלת סואץ , לאורך קו בר-לב . ועדת אגרנט , שמונתה לבדוק את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים , נדרשה גם לשאלת מיקום המחנות של מחסני החירום ביחס לקווי החזית . בראשית שנות השמונים , עם החתימה על הסכם השלום עם מצרים בעקבות נסיגת צה"ל מסיני , דובר רבות על ההיערכות והפריסה החדשות של צה"ל בנגב , שיתנו תנופה לפיתוח האזור . שנים אחדות לאחר מכן עמד על הפרק נושא ההיערכות החדשה של צה"ל לאורך הגבול הבינלאומי עם לבנון וכינון רצועת הביטחון בדרומה . באמצע שנות התשעים הוצגה בהרחבה ההיערכות המחודשת של צה"ל ביהודה , בשומרון וברצועת עזה בעקבות הסדרי הביניים עם הפלסטינים . מראשית שנות האלפיים , לקראת יציאת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון ולאחריה , פורסמו בעיתונות ידיעות בדבר היערכות ופריסה של צה"ל לאורך קו הגבול הבינלאומי . משלהי שנת , 2000 עם תחילתו של המאבק המזוין מול הפלסטינים ( האינתיפאדה השנייה , ( דובר על שטחי פריסת כוחות מול אזורי העימות . אחר כך נדונה בשיח הפוליטי והציבורי סוגיית ההקמה של גדר הפרדה בין שטחי יהודה ושומרון ובין שטח מדינת ישראל כדי למנוע חדירת טרור לתחומי ישראל . לקראת ההתנתקות ולאחריה פורסמו ידיעות על היערכות ועל פריסה חדשה סביב רצועת עזה . נוסף על כל אלה הוצגו מפעם לפעם בתקשורת , בעיקר בעיתונות הכתובה , נושאים שעניינם הקמת עיר הבה"דים בנגב , פינוי מחנות מלב הערים , פעילות אזרחית בשטחי אימונים , מפגעים סביבתיים שגורמים מתקניה של מערכת הביטחון , שדות מוקשים כנטל בטיחותי ועוד . את כל הנושאים האלה ואת דומיהם אפשר לאחד תחת הכותרת " מרחב הביטחון בישראל , " המקיפה את ענייני השימוש בקרקע לצורכי ביטחון ואת ההשלכות הנובעות ממנו על דמותה של הארץ .
|
|