גישה חדשה לחקר היחסים שבין מערכת הביטחון לחברה האזרחית בישראל

עמוד:12

גישה חדשה לחקר היחסים שבין מערכת הביטחון לחברה האזרחית בישראל אורן ברק וגבי שפר בעשורים האחרונים היו יחסי הגומלין בין הצבא ומערכת הביטחון לבין החברה האזרחית בישראל מוקד לדיונים ולוויכוחים בין חוקרים רבים מתחומי מחקר אקדמיים מגוונים . אי-קיומם של גבולות בינלאומיים מוכרים ומוגדרים היטב ; המעורבות הנמשכת של ישראל בסכסוך עם מדינות ערב השכנות ; האמונה של רבים מאזרחי ישראל שסכנה קיומית עדיין מרחפת על המדינה ; הסברה שמערכת הביטחון , ובייחוד צה"ל , ממלאים תפקידים חיוניים ומרכזיים בקביעת מדיניות הביטחון Z כל אלה הפכו את נושא היחסים בין מערכת הביטחון למגזר האזרחי לסוגיה רלוונטית ועדיין שנויה במחלוקת . חוקרים לא מעטים טוענים כי יחסי גומלין הדוקים מאוד מתקיימים בין כל הגורמים האלה , המשפיעים על יחסי שני המגזרים , או לפחות בין חלקם . לנוכח השאלות העולות בדיונים ובוויכוחים , שבגין אופיו של הנושא אינן מוגבלות רק לדיון האקדמי אלא גולשות גם לשיח החברתי והפוליטי הכללי בישראל , יש לדברינו כאן שתי מטרות עיקריות . המטרה הראשונה היא לבחון בדרך ביקורתית את שלוש הגישות הקיימות העיקריות בחקר יחסי הגומלין של המגזרים הביטחוני והאזרחי בישראל על רכיביהם התרבותיים , החברתיים , הפוליטיים והכלכליים . אנו מכנים את שלוש הגישות האלה : " הגישה המסורתית , " " הגישה הביקורתית" ו"הגישה הביקורתית החדשה . " המטרה השנייה היא להציע גישה קונספטואלית ומחקרית חדשה שתתגבר על כמה מהחסרים המצויים בשלוש הגישות האלה , בייחוד באשר ליחסים ולמגעים הלא פורמליים שבין הגורמים הביטחוניים לבין הגורמים האזרחיים , שהם בעלי השפעה רבה מאוד על קביעת המדיניות בתחומים חשובים ורגישים בישראל . נראה לנו כי בחינה קרובה יותר למציאות של סוגיה זו יכולה להיעשות בעזרת התייחסות ל"רשתות המדיניות" הלא פורמליות הנוצרות על ידי גורמים שונים הקשורים למערכת הביטחון ולמגזר האזרחי . אפשר להגדיר רשתות אלה כמקבצים של שחקנים שלכל אחד מהם יש אינטרסים עצמיים או עניין במדיניות מסוימת , ובעיקר שהם בעלי יכולת רבה להשפיע על קביעת מדיניות ועל הצלחת

מכון ון ליר בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר