|
|
עמוד:9
הקדמה גלי ההתעוררות הדתיים-רוחניים ששוטפים את ארצנו , ולמעשה את העולם המערבי כולו , הגיעו מזה זמן למימדים שאי אפשר עוד להתעלם מהם . תנועת ה'ניו-אייג , " חדירתן של גישות 'הוליסטיות' לתחומי הפילוסופיה , הפסיכולוגיה והרפואה המשלימה , והשפעתן הגוברת של דתות המזרח , יחד עם העיסוק ההולך וגובר בקבלה ובתורת החסידות בעולם כולו - כל אלו אכן מעוררים את השאלה , האם איננו עומדים בפני שינוי מנטלי ותרבותי גדול ? האם אין אנו מצויים על ספו של ' עידן חדש' בתרבות האנושית , עידן של חזרה אל הדת שנזנחה ? שאלה חשובה נוספת היא : האמנם מדובר כאן ב'חזרה' אל הדת , או שמא ביצירתו של דפוס דתי חדש ושל סוג אחר של מערכת יחסים בין אדם לקהילה ולטבע , ובין אדם לאלוהיו ? האם ה'הילרים' וה'מתקשרים' של ימינו ממלאים מקום דומה לזה של השמאנים והנביאים בעת העתיקה , ואם כן באיזו מידה ? האם אופנת התקשור , ההולכת ונעשית רווחת , הינה גלגול עכשווי של חיפושו המתמיד של האדם אחר קשר עם אלוהיו ? הנחת היסוד של יוזמי ספר זה היא שההתעוררות הניאו-דתית המתרחשת בעולם החילוני , ובאופן אחר גם בעולם הדתי האורתודוקסי , מהווה אכן התחלתו של שינוי דרמטי ההולך ומתרחש באפיון התרבותי שסביבנו . בשינוי זה מעורבים ופועלים הן סממנים של 'התחדשות' והן סממני 'חידוש : ' חזרה אל מוטיבים פרימיטיביים , כגון קשר בין אלוהות לטבע - מצד אחד , ומהצד השני הופעה של מוטיבים חדשים , כגון הקשבה רוחנית דרך הנפש והגוף של האדם עצמו , ושמירה על האינדיווידואליות בתוך התהליכים הרוחניים .
|
|