|
|
עמוד:8
להתבונן באופן נייטרלי לחלוטין , כמו צופה שאינו משתתף במשחק . " המודרניזם שם קץ לנקודת המבט החד כיוונית ההלניסטית הזו שהחייה הרנסנס , לטובת עיצובה של התבוננות ממספר נקודות מבט חלופיות . פיקאסו ובראקו ניפצו את מישור התמונה בציורי הקוביזם שלהם , כדי להציג לצופה בבת אחת מספר נקודות מבט רבות וסותרות . בו בזמן שכך התפתחה האמנות המודרנית , הוצג במדע 'עיקרון האי ודאות' - לפיו לא ניתן לקבוע בו זמנית את מיקומו ואת מהירותו של האלקטרון , ועל כן יש לבחון אותו משתי נקודות מבט מקבילות הן כגל והן בחלקיק . אך למרות שהאמנות והמדע המודרניים המירו את אשליית נקודת המבט הבודדת והחד ממדית בריבוי נקודות מבט דינמיות , הם שמרו על חיצוניותן . רק כיום , בעידן הפוסט-מודרני , חברו במדע ובאמנות נקודות המבט החיצוניות לנקודות מבט פנימיות , וההתבוננות הפסיבית של 'המתבונן מבחוץ ' הוחלפה בהשתתפות אקטיבית . הן במדעי החיים והן במדעי החברה , ישנה הכרה גוברת והולכת בעובדה שנקודת המבט של המתבונן משנה את מושא המחקר המדעי או את החוויה האמנותית . ובכן , כהמשך למודרניזם , מביא עימו העידן הפוסט-מודרני התפתחויות ותהפוכות נוספות רבות , בתחומים רבים ובמדע ובאמנות בכללם . בתהליכים אלו ניתן לזהות שינוי פרדיגמטי ומהלך של היחלשות ההתבססות על ערכים שמקורם הלניסטי . ספר זה בא להראות כי את מקומה של ההשפעה היוונית הזו הולכים ותופסים כיום ערכים ששורשם מקראי ועברי-יהודי - המעין השני של תרבות המערב , כדברי צ'רצ'יל המצוטטים לעיל . מהלך זה יתואר בגוף הספר מכמה וכמה זוויות , אך נפתח - מעט באריכות - בדוגמה אחת הלקוחה מתחום האדריכלות . ישנם שני מוזיאונים על שם גוגנהים - הראשון , בניו יורק , עוצב על ידי פרנק לויד רייט , ( Lloyd Wright ) והשני בבילבאו שבספרד עוצב על ידי פרנק גרי . ( Gehry ) ניתוח של שתי יצירות אדריכלות אמריקאיות אלו ישמש אותנו בבואנו לתאר את המבנה ' הזורם , ' המשותף לתודעה העברית , שמקורה במקרא , ולאמנות של העידן פוסט-מודרני .
|
|