|
|
עמוד:10
הורתו ולידתו של ספר זה בשאלות קיומיות המלוות אותי מאז ולעולם ; תהיות על עצם הקיום האנושי ותכליתו , על מנעד ממדיו - גוף ונשמה , שכר ועונש , צדיק ורע לו , סוד החיים והמוות . שאלות קיומיות אלו חקוקות בתת-המודע הקולקטיבי של כל אחד ואחת מאיתנו , בתכנית המתאר של שורש נשמותינו , או אם תרצו 'בנוסחת התוכנה ' הניצבת בבסיס הניצוץ האלוהי האנושי . שאלות על תכלית התגשמות הנשמה בגוף "נמשכו מן ההעלם אל הגילוי , " בלשון אדמו"ר הזקן , והונכחו כעת בין דפיו של ספר זה המוקדש לנצחיות הנשמה ולחיים אחרי החיים , מתוך ידיעה "שתכלית הידיעה שנדע שלא נדע" והפתרון - ב " נתיב לא ידעו עיט " ( איוב , כח , ז . ( חידת הנשמה , יסודה וסודה נותרה עלומה , ובלשונו של בעל ספר יצירה , שורש הווייתה הוא בבחינת 'בלימה ' ו'בלי מהי . יחד עם זאת , ואולי דווקא בשל כך , קולמוסים רבים נשתברו לאורך ההיסטוריה בניסיון האנושי לפענח את סוד חיי הנצח של הנשמה ; יש לדייק ולומר , שחקר חיי האלמוות של הנשמה היה חלק אינטגרלי וחשוב בעולמו האינטלקטואלי והחווייתי של האדם מאז ומעולם . חיי הנצח של הנשמה הינם עיקרון יסוד אוניברסלי השזור כחוט השני במשנותיהם של אנשי רוח ופילוסופים , כוהני דת והוגי דעות , ועדות נאמנה לכך היא הספרות המגוונת המוקדשת לנושא . יתרה מזאת , אחד העקרונות החורזים את המחשבה האנושית לדורותיה הוא תודעת נצחיותה של הנשמה , שחוקי ההתהוות והכיליון של עולם החומר אינם חלים עליה . נשמתו של האדם יורדת אל הגוף הפיזי כדי לממש את ייעודה בעולם הגשמי , ופרידתה של הנשמה מן הגוף נתפסת כסיומו של פרק חייה בתוך העולם הזה וכראשיתו של פרק בעולמות אחרים . כיליון הגוף הפיזי נתפס כהשלת כתונת העור שעוטה עליה הנשמה בעודה בגופה , ועם עלייתה לעולמות העליונים , אם ראויה היא , עוטה הנשמה את כתונת האור , הוא לבושה הרוחני . בספרי התנ"ך אין עיסוק גלוי בחיי האלמוות של הנשמה , אך רמזים על קיומה האוטונומי משובצים במגוון מקומות . יחד עם זאת חשוב לומר
|
|