|
|
עמוד:9
יהדות ישראלית להיות יהודי פירושו ליטול חלק בקהילה שהעבר הוא יסוד מכריע בכינונה . זהות , תרבות , תודעה , דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתן בעבר הרחוק . היהודי חבר בקהילה היסטורית . להיות ישראלי פירושו להשתייך לקהילה המכוננת על ידי ההווה במקום נתון - בישראל . הישראליות מכוננת בעיקר על ידי המקום , והעומק הזמני שלה רזה . הזמן הישראלי , במושגים היסטוריים , הוא עול ימים . הזמן היהודי והזמן הישראלי נראים כבלתי מתואמים . המשקל המכריע בקיום היהודי מצוי במסורת העבר הנושאת את מלאות הקיום היהודי , ואילו הזמן הישראלי הוא זמן ההווה שפניו מופנות אל העתיד . החוויה הישראלית מתגלמת בתחושה של תנועה , שינוי ועיצוב מתמידים , ואילו החוויה היהודית מתגלמת בתחושה של כפיפות , המשכיות והכרה בכוח המחייב של העבר . היעדר תיאום זה עשוי להתגלם בתחושה של מתח , סתירה וקרע בין היהדות לבין הקיום הישראלי ; בין זהות ותרבות יהודית לבין זהות ותרבות ישראלית . סדרת הספרים יהדות ישראלית מבקשת לחשוב מחדש על מתח זה . הסדרה אינה עוסקת בתיעוד העבר או ההווה , אלא בקשרים שביניהם ובאפשרויות המעשירות שעולות מקשרים אלו בתהליך הפריה דו כיווני : העבר הוא עוגן שממנו ההווה מתעצב ושואב ; ההווה מספק פרספקטיבות חדשות לקריאה של העבר . עניינה של הסדרה הוא במיזוג האופקים שבין הזמן היהודי והזמן הישראלי . בפתח גן העדן מתאר מסע אישי וייחודי של יוסי קליין הלוי , יהודי ישראלי שומר מסורת , אל תוך עולמותיהם הסגורים של מאמינים נוצרים ומוסלמים בישראל ובשטחים . במסגרת מסע זה התוודע המחבר מקרוב לאנשי דת נוצרים ומוסלמים ולהגיהם , ומצא עצמו במצבים שרק ישראלים בודדים חווים : תפילה במסגד ברמלה , מדיטציה בכנסייה תת קרקעית שנחפרה על ידי נזיר מתבודד בגליל , התאבלות עם נזירים ארמניים בירושלים על רצח העם הארמני וריקוד סופי עם שיח' מוסלמי במחנה פליטים בעזה . באמצעות המפגש האישי ניסה קליין הלוי לבחון האם יכולה הדת להיות גורם מאחה בארץ מרובת האמונות הזאת . גילויו של הספר הוא כי בעומקן הסמוי מן העין , כאשר הן משוחררות מן השיח הפוליטי של צדק והיסטוריה , יכולות האמונות השכנות באזורנו לשוחח זו עם זו ואף להעשיר ולהפרות אחת את רעותה . אין זה רק מסע רוחני כי אם גם מסע אישי שכולל מאבק בפחדים , בסטריאוטיפים ובמגבלות ההיסטוריה , הפוליטיקה והדוקטרינה הדתית . עדות מרגשת לחיפוש בודד אחר דרך חלופית לכינון יחס לזולת . אבי שגיא ידידיה צ' שטרן
|
|